מאמריםשיפור עצמי

יום 48, מצאתי את החצי השני שלי.

יום 48 למסע מצאתי מחדש את החצי השני שלי.

שנים אנחנו מאשימים את כל מי שקרוב אלינו בכל 'הכשלונות', הילדים, האישה, הבעל, ההורים, בן הזוג ודווקא לקראת סוף המסע מתברר שאלה שהאשמנו 'פתאום' מתהפכים מעודדים ומנסים לשכנע את הלא משוכנע שבנו שתמיד הם האמינו בנו, הם תמיד ידעו שאנחנו ראויים למה שהשגנו … מפתיע, הם אלה שתמיד התלוננו עלינו, תמיד חפשו פגמים והיו ביקורתיים כלפי כל מה שעשינו ופתאום הם מתממים איך זה יכול להיות?

היום שמונה וארבעים יום לעומר שהם שישה שבועות ושישה ימים.

הספירה הקבלית 'יסוד שבמלכות'.

ההצלחה האישית מגדירה מחדש את מי שאנחנו ובעיקר משדרגת את דמותינו בעיני סביבתינו.

'יסוד שבמלכות' מבטא את ההשלמה בתוכיכיותינו בין היסוד הזכרי והיסוד הנקבי, בין שתי הביטויים של הנפש בין האישיות לבין הנשמה.

בבית המקדש היהודי, בין הקודש לבין קודש הקודשים הייתה מבדילה פרוכת, ברגלים פסח שבועות וסוכות הרגע השיא היה הגלילה של הפרוכת והצגת קודש הקודשים. במרכזו של קודש הקודשים ניצב הארון שבתוכו מונחים לוחות הברית ועל גבי הארון היו מונחים הכרובים בצורת מלאכים ודמות פניהם כפני תינוק מצד אחד כרוב זכר ומצד שני כרוב נקבה. מצב הכרובים ריחוק או חיבור היו הביטוי של מצב הקשר הרוחני של עם ישראל.

המצב האידיאלי היה המצב בו הכרובים היו מעורים זה בזה, מחובקים.

סמל הכרובים המחובקים מהווה גילוי של השלמת הניגודים ומצב של מנוחה שלמה.

במקביל בחיינו בתהליך של התפתחות אישית הרגע לפני שההצגה עולה לבמה בפעם הראשונה לפני הקהל, לא חץעוד חזרות הוא הרגע השיא שמגלה את כל התהליך, זהו הרגע להניח להכל להפסיק את הביקורת והשכלול, לנשום עמוק, להרגע, ולהתבטא.

אתה כבר לא טקסט שפוגש שחקן, אתה הסיפור שמתבטא דרכך.

חיבור של יסוד אל המלכות יכול לקרות רק שתופסים את המציאות בכללותה. בה יסוד ומלכות מתבטאים כהפכים וברי פלוגתא, כשונאים מרים אולם על רקע השלם אף אחד מהם לא יכול להגיע לקו הסיום בלי האחר. בדיוק כמו הלוחם הזקוק לאויבו בכדי להמשיך את מהותו כלוחם.

במבחן האישי שהחיים מעמידים לכל אחד מאיתנו זהו מבחן הזוגיות. אי אפשר באמת לאהוב אם לא בו זמנית אני שונא את אהובתי? איך זה מסתדר עם הדעה הרווחת על אהבה? הנתפסת כנטולת דילמות ומאבקי כוחות ודווקא מצב של מאבק נתפס כמאיים על ההרמוניה? במצב השיא של האהבה האוהב שונא את עצמו בגלל שהוא נתפס כחלש הזקוק לאהובתו (וההיפך) בו בזמן שהגורם שיצר את הקשר מתחילה היה עוצמתו כגבר, כאחראי, אכפתי, (ולהיפך כאישה). ואת השנאה הזו הוא משליך על הצד שכנגד שנעשה מנשלט, מזקוק לשולט.

השאיפה והמבחן של המקטע הזה הוא פיתוח תודעה בה הניגודים משלימים זה לזה ונחים האחד בזרועות האחר.

רזיאל פריגן

רזיאל פריגן הוא קאוצ'ר, מנטור ויועץ אישי, ובינאישי, מייסד ומורה לשיטת האקסתרפיה XTP. סופר, חוקר ומרצה למיסטיקה יהודית. יזם אינטרנט ופעיל חברתי.

מאמרים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בדוק גם
Close
Back to top button