מאמריםשיפור עצמי

יום ה 50 חיים ללא אשליות

יום ה 50 חיים ללא אשליות.

'העולם' נתפס על ידינו באמצעות 5 החושים אך האם זהו העולם? במשך ההיסטוריה הצלחנו להגדיל את טווח הראיה של העין והאוזן באמצעים טכנולוגיים ומכשירים, גילינו את פעולת השדות המגנטיים ואת ההשפעות ההדדיות שבין יצורים חיים ובין דומם וצומח. אולם למרות ההתפתחות הגילויים המדעיים והטכנולוגיה חידת החיים נותרה חידה. אנחנו 'לכודים' בתוך תבנית תודעתית וגם בתוך התבנית הזו חלקנו משועבדים זה לזה או פוליטית או כלכלית, תרבותית. נולדנו לתוך שפה שמגדירה לנו את המציאות.

התודעה החלקית הזו מחלחלת עמוק עמוק לכל פרט ופרט וקונה מעמד של אמת למרות שזו אשליה. אף על פי כן אשליית המרחב האישי ויכולת המעבר המיידי ממקום למקום יוצרים אצל כל יחיד תחושה ברורה של המציאות ויתרונות ההתפתחות, עיקר חיי האדם וכוחו הגופני, השכלי והרגשי מופנה להעצמת חיי החומר ורווחה נפשית. הצלחה אישית חומרית הפכה להיות תכלית הכל. טכניקות תרפוייטיות ותרופות פסיכוטיות מתחזקות את מצב הנפש ומשמשות מעצור להתדרדרות נפשית וחיפוש אחרי המצב האנושי הנכון.

פה ושם מתעורר לרגע 'נביא האמת' ושוב חוזר ושוקע בתרדמה מלאה בחלומות.

החכמים הקדמונים האמינו ש'העולם – היקום' הוא בעצם אורגניזים חי בו כל חלק יודע את עצמו ומצד שני מתכחש למציאות שהינו חלק מושלם.

הזמן במהותו הוא 'הגשר' בין החומר לבין הרוח ובמקביל גם העד וגם המוציא לפועל במקרה שהעולם איבד את דרכו וטעה בכיוון.

הזמן מצד אחד מאפשר את הטעות והטעיה אולם בו זמנית הוא מורה באמצעות סימנים בזמן את הדרך, כך הוא גם 'כביש יום ה 50'. הוא מגיע פעם בשנה לעורר, לקרוע את מסך האשליה שהרדיפה אחרי ההצלחה מצליחה לסמא את עיני השכל שלנו באשליה של יעוד.

יום ה50 הוא מפגש בין האדם לאלוהים, בין הסופי לנצחי, בין האור (כמו מנורת רחוב המכירה סביבה קטנה מאוד) לבין החושך האינסופי (אור בכמות גדולה מסנוור את העיניים) שהינו אור בכמות בלתי מוגבלת.

בין הכתוב באש השחורה לבין האש הלבנה. הכתוב מגביל את השכל להתעסקות בתוכן הכתוב והאש הלבנה היא אינסוף אפשרויות שלא נכתבו אבל הם נמצאות בפוטנציה.

אפשר להשיג מעבר לאשליה של אני יודע ולזכות לידיעה אמיתית.

היום במרחק של 50 יום מצרים על כל הצלחתה היא בית עבדים לעומת האפשריות.

הרעיון הנוכחי בא לידי ביטוי באופנים השונים שאנחנו חוגגים את חג השבועות

אוכלים מאכלי חלב – התרכזות בלבן באינסוף האפשרויות.

לומדים בלילה – בחושך המטרה לקחת עוד אור וליצור ממנו חיים.

קוראים מגילת רות – מטאפורה למציאותינו כגרים בארץ – בעולם.

יום החמישים בא אחר ספירת שבע שבועות, המספר שבע הוא סמל החומר 6 הפנים של תיבה והפעם השביעי זוהי הצורה הכוללת.

יום החמישים הוא בעצם היום ה- 8 היום שמעבר ל 7. סיפור המגילה מתרחש בבית לחם בגימטריה 490 כלומר המגילה באה לגלות את הדרך והאפשרות שלנו להשיג את המעבר לעולם של 8.

ברוכים הבאים למציאות.

רזיאל פריגן

רזיאל פריגן הוא קאוצ'ר, מנטור ויועץ אישי, ובינאישי, מייסד ומורה לשיטת האקסתרפיה XTP. סופר, חוקר ומרצה למיסטיקה יהודית. יזם אינטרנט ופעיל חברתי.

מאמרים קשורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בדוק גם
Close
Back to top button