בחן את עצמך || איזה צייד אתה אם בכלל?

הזמן המושלם
לצוד אנטילופה הוא כשהחיה צמאה ובאה לשתות מים. היא נכנעת לצורך החיוני להמשך חייה, היא כבר לא במנוסה ממקום למקום, היא נכנעה לצורך הגופני על חשבון פגיעותה. זה בדיוק הזמן האידיאלי עבור הצייד לצוד את החיה.

יחסי צייד-ניצוד הם לדעתי אחד הבסיסים והמטפורה לאסטרטגיית אימון שמביא תוצאות.

התבוננות בסוגי הציידים עם רזולוציות לתכונות אופי יכולה לשמש אמולציה מצויינת ונקודות התיחסות איזה סוג צייד אנחנו? האם בכלל אנחנו ציידים או מלקטים?

ישנם שני סגנונות של ציידים, הסגנון הדווקאני, הוא מזהה את הציד ויוצא בעקבותיו רץ אחריו עד שהוא משיג אותו. המהלך הזה דורש המון מיומנויות וכח פיסי ושכלול מתמיד של כישורי הציד וכושר גופני גבוה. אני מכנה אותו 'הצייד הדיאלוגי' כיוון שהוא תופס את עצמו בדיאלוג עם החיה. הוא מפרש את בריחת החיה כאיתגור על ידה, היא כביכול מזלזלת בכישורי הציד שלו ומפתה אותו לצאת למרדף על חייה, זה כביכול היא או הוא. התוצאה תגדיר אותו, כשלון עבורו הינה תבוסתנות. הוא יוצא לצייד על יוקרתו.

לעומתו ישנו סוג אחר של צייד הוא מעוניין בתוצאה- בשר החיה. הדיאלוג היחיד שנמצא הוא הדיאלוג עם עם עצמו. הצייד מותח עבורו את גבולות הסבלנות. הוא מתכוונן, לומד את החיה, את אורחות חייה ומחפש את הזמן המושלם לצוד את החיה. הוא מודע לכך שפעולת הצייד מתרחשת בו זמנית בתוך נפשו בינו לבין תכונותיו ומצד שני הוא יודע שכניעה חוסר הסבלנות שלו תכריע את הציד.

מבחינתו מי שיכנע ראשון לחולשתו הוא המפסיד. הצייד את הציד או החיה את חייה.

לכן הוא ממתין בסבלנות לומד את החיה וממתין לשעת הכושר ואז כמעט באפס מאמץ לוכד את החיה בעצם בתור תגמול על ריסון אישיותו. הוא לא רק צד את החיה אלא את הזמן המושלם.

איזה צייד אתה אם בכלל?

#בחן_את_עצמך

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *