יום 46 למסע
ברגעים קשים אתה בלית ברירה מגייס את כל הכוחות שאתה מכיר שקיימים בך ואפילו לוקח בהלוואה מעצמך עוד עוצמה על חשבון המחר, ברגעים הללו הגוף מתמלא אדרנלין ואתה פועל כאוטומט ורק אחרי שהכל נגמר ונשאר מאחריך אתה מרשה לעצמך להתרסק, להשבר, לבכות, הקושי הוא תמיד אחרי, ההתמודדות עם הפוסט טראומה.
אבל מה קורה במצב בו קושי מחליף קושי? במצב שאתה מתרומם ושוב החיים חובטים בך ומשליכים אותך יותר נמוך מהפעם הקודמת? לפעמים אנחנו פוגשים אנשים ברגעי השפל שלהם ואנחנו שמכירים אותם מתקופות טובות יותר ואפילו מצויינות שלהם מתפלאים לאיזה דיוטות אפשר להגיע בכזו מהירות?
איך מתרוממים כשהכל מסביב סוגר עליך? כשהמשענת היחידה שלך נשברת? כשהמוצא היחיד המתקבל על הדעת הוא לאבד שפיות?
הציניקנים יאמרו זה שיעור שאתה חייב לעבור ורק למפרע תבין שיצאת מהמשבר מחוזק יותר, ברור יותר לעצמך ועוד קלשאות שאין בהם באמת לעודד את רוחו הנכאה של הסובל.
היום שישה וארבעים יום לעומר שהם שישה שבועות וארבעה ימים.
הספירה הקבלית ‘הוד שבמלכות’.
הרגע המכונן בטיפול ובהנחיה הוא הרגע בו הנטפל מודה בכשלון לנהל את עצמו. הרגע שהוא מודה אני לא יכול יותר לעשות את זה לבדי, מה שקורה לי גדול יותר ממי שאני.
הרגע בו האדם מבקש, מתחנן, תעזרו לי כי אני לא יכול יותר.
זהו הרגע שהאדם מבין חרף כל ההצלחות עד כה אני צריך מורה, מנטור, אני צריך יועץ, אני צריך עזרה, הכוונה.
עצם הגילוי בצורך לא מקל במאומה על מציאת הפתרון. ישנם הרבה מורים הרבה גישות טיפוליות, מנטורים, טריינרים, קאוצ’רים.
איך אני מוצא את המורה שלי? את המאמן שידע להוציא ממני את הx-פקטור.
מציאת המורה זה אחד האתגרים המסובכים ביותר בתהליך ההתפתחות העצמית במסע לעבר עצמאות אישית. מצד אחד עצמאות נתפסת כהישג אישי ולהודות לכאורה בחולשה שאתה זקוק להכוונה. מעמיד אותך בפוזיציה המציגה אותך כחלש כנתמך.
איך משגרים על הפער?
מורה אמתי לא מעצים את האגו אלא בדיוק ההיפך הוא ‘קורע’ מעליך את הפסיכולוגיה שמשליט עליך האגו. הוא מעמיד לפניך מראה בה אתה רואה את עצמך כאגו.
שמעתי פעם על מורה רוחני אפוף בסודיות, שמורים רוחניים ספרו בשבחו והאדירו את יכולת ההוראה שלו. אחד ממחפשי האמת אחרי השתדלויות רבות התקבל להיות תלמידו, אחרי טקס חניכה שבדיעבד התברר כסיפור כיסוי. המורה נתן לתלמידו החדש – מראה, לתדהמתו הרבה של התלמיד. המורה פטר את תלמידו ואמר את כל מה שהיה לי ללמד אותך העברתי לך כעת, אין לי מה ללמד אותך יותר.
מורה טוב יודע לשאול את השאלות הנכונות לפני ש’החיים’ יקדימו לשאול. למורה טוב אין תשובות יש רק שאלות. מורה טוב אין לו אינטרס שתצליח, ‘אתה’ ומי שאתה הם לא הבעיות שלו. הוא עזר לך להבין שאין לך בעיה, אתה לא בעלים על בעיה או קושי או אתגר אלא אתה הבעיה.
מורה טוב לא אחראי לעשות אותך הגרסא היותר טובה של עצמך, אתה לא אייפון והצלחה איננה שדרוג המכשיר. מורה טוב מלמד אותך לרכב על אופניים ללא גלגלי עזר, מאמן טוב מתגלה כמורה רומני כשהוא מלמד אותך את הלקח ש’לחטוף מכות’ (פיצוץ לפנים ב75 קמ”ש) זה לא באמת כואב למי שבחר להיות מתאגרף ואת האיגרוף כדרך חיים מה שבאמת כואב זהו הכשלון. הידיעה שבזמן האימונים לא נתתי את כל מה שיש לי לתת.
