מאמרים

מלחמת גוג ומגוג – פרשנות חדשה ישנה למלחמה שלא נגמרת.

סיפור נרטיבי זה הנחשב לעתים קרובות כקרב מטפורי, מזמין אותנו להתעמק בסמליות העמוקה החבויה במילותיו.

  • הסמליות של מלחמת גוג ומגוג: חשיפת מסתורי הקישוריות הנעלמות לחג הסוכות. שיעור המשך (לחץ  לקריאת המבוא).

פרשנות חדשה ישנה למלחמה שלא נגמרת. בין סיפורי התורה והפרשנויות המיסטיות תופסת מלחמת גוג ומגוג מקום מאוד משמעותי ( ראה הנביא זכריה פרק י”ד. לחץ לקריאת הפרק). סיפור נרטיבי זה הנחשב לעתים קרובות כקרב מטפורי, מזמין אותנו להתעמק בסמליות העמוקה החבויה במילותיו. היבט מסקרן אחד טמון בקשר בין השמות גוג ומגוג, שניהם מכילים את המילה “גג”. מאמר זה נועד לחקור את ההשלכות הרוחניות של סמליות זו, ולהדגיש את הרעיון של ניתוק מהמקור השמימי והאינסופי שלנו. על ידי חשיפת התובנות של הסוכה ושל ארבעת המינים, נוכל לקבל הבנה מעמיקה יותר של המלחמה המטפורית והקשר שלנו לנצח והאינסופי.

הסמליות של הגג:

נוכחותה של המילה “גג” הן בשם גוג והן בשם מגוג משמשת כסמל עוצמתי ביותר, הגג מייצג את העולם האנושי, עוטף את קיומנו בבית סגור. מטאפורה זו מרמזת שהאנושות מוצאת את עצמה לעתים קרובות מנותקת מהקשר השמימי שלה וממרחב האינסופי. כשם שגג מפריד בינינו לבין השמיים הפתוחים, אנו יכולים להתנתק מהפוטנציאל האלוהי ומהפוטנציאל הרוחני שלנו.

מלחמת גוג ומגוג כמטאפורה:

מלחמת גוג ומגוג, המובנת לעתים קרובות כקונפליקט מטפורי, מציגה הזדמנות לחקור את הקרבות הרוחניים שלנו. הוא מסמל את המאבק בין תפיסת המציאות המוגבלת שלנו לבין הקשר העמוק יותר שלנו לאלוהי. באמצעות מטפורה זו, אנו מעודדים להרהר במחסומים המונעים מאיתנו לחוות את מרחבי היקום והנצחיות.

תובנה מהסוכה:

כדי לקבל הבנה מעמיקה יותר של המטאפורה, ניתן לפנות אל הסוכה, בית מגורים ארעי שנבנה במהלך חג הסוכות היהודי. הסוכה מייצגת את הטבע השברירי של קיומנו הפיזי ואת ארעיות משכנו הארצי. גג הקש שלו, המנותק מהאדמה, מאפשר לנו לחזות בכוכבים ולהתחבר לאורות הנצחיים הבוקעים מהאינסוף.

הסוכה מלמדת אותנו שגם בתוך גבולות הקיום הגשמי המוגבל שלנו, יש לנו פוטנציאל להתחבר מחדש עם האלוהי. על ידי הכרה בטבעה הזמני של הגשמיות, אנו יכולים להתעלות מעל גבולות ה”גג” שלנו ולהגיע למחוזות הרוחניים חסרי הגבולות.

חשיבותם של ארבעת המינים:

בשמירת חג הסוכות ארבעת המינים (לולב, אתרוג, הדס וערבה) מוחזקים יחד ומנופפים כסמל לאחדות והרמוניה. כל אחד מהמינים הללו מייצג היבטים שונים של המסע הרוחני שלנו ומשמש מדריך לחיבור מחדש עם המקור האלוהי שלנו.

1. הלולב, ענף התמר, מייצג את עמוד השדרה, העמוד המרכזי של הווייתנו. הוא מסמל כוח ויציבות, ומזכיר לנו לעמוד זקוף במרדף אחר חיבור רוחני. כשם שמתקיים הלולב, מעודדים אותנו להעלות את התודעה שלנו ולהתיישר עם אמיתות גבוהות יותר.

2. האתרוג, פרי עץ ההדר האתרוג, מייצג את הלב. ניחוחו וטעמו מסמלים את התכונות של כנות וטוהר הכוונה. האתרוג מזכיר לנו לטפח לב אוהב ופתוח, ומאפשר לנו להתחבר עמוק לאלוהי ולאמץ את יופי החיים.

3. הדסה: ענפי ההדס, מייצגים את העיניים. העלים שלו דומים לעינינו ומזכירים לנו לתפוס את העולם בבהירות ובתשומת לב. על ידי פתיחת החזון הרוחני שלנו אנו יכולים לזהות את הנוכחות האלוהית בכל היבט של הבריאה.

4. ערבה: הערבה, או ענפי הערבה, מייצגים את השפתיים. הם מסמלים את כוח הדיבור והביטוי. הערבה מזכירה לנו להשתמש במילים שלנו בתבונה ובמודע, כדי להבטיח שהדיבור שלנו מרומם, אדיב ומתאים לאמת האלוהית.

על ידי איגודם של ארבעת המינים הללו יחד, אנו יוצרים איחוד הרמוני של גוף, לב, עיניים ודיבור. אחדות זו פועלת כזרז לחיבור מחדש למהות הרוחנית שלנו ולהשתחרר מהמגבלות שמטיל ה”גג” המטאפורי שלנו.

לסיכום, מלחמת גוג ומגוג, עם הסמליות שלה למילה “גג”, מזמינה אותנו להרהר בניתוק שלנו מהאלוהי והאינסופי. על ידי אימוץ התובנות של הסוכה ושל ארבעת המינים, נוכל להתעלות מעל גבולות הקיום הפיזי שלנו וליצור מחדש את הקשר שלנו עם הנצחי והאינסופי. מבעד לגג המנותק של הסוכה, נוכל להביט בכוכבים ולזכור את הטבע האמיתי שלנו כיצורים רוחניים. ארבעת המינים של סוכות מנחים אותנו באיחוד גופנו, הלב, העיניים והדיבור, ומאפשרים לנו לחוות קשר עמוק עם האלוהי. באימוץ התובנות של הסוכה וארבעת המינים, אנו פותחים את עצמנו לחוות קשר עמוק עם האלוהי. על ידי הכרה באופי הזמני של הקיום הפיזי שלנו, אנו יכולים להתעלות מעל גבולות ה”גג” המטאפורי שלנו ולהרחיב את התודעה שלנו לעבר האינסופי והנצחי.

מלחמת גוג ומגוג, כקרב מטפורי, מזמינה אותנו לבחון את המחסומים המונעים מאיתנו לחוות את מרחבי היקום. הוא קורא לנו להשתחרר מהמגבלות של הבית הסגור שלנו, המסומל על ידי הגג, ולהתחבר מחדש למהות הרוחנית שלנו.

דרך הסוכה אנו נזכרים בשבריריות הקיום הפיזי שלנו ובקביעות הרכוש החומרי. גג הקש שלו, המנותק מהאדמה, מאפשר לנו להביט בכוכבים ולהתחבר לאורות האלוהיים הבוקעים מנצח ומאינסוף. הקשר הזה מזכיר לנו שאנחנו לא מוגבלים אך ורק לתחום הפיזי אלא חלק ממשהו הרבה יותר גדול.

ארבעת המינים של סוכות מנחים אותנו עוד בטיפוח גישה הוליסטית (שילובים) לרוחניות. באמצעות הלולב, האתרוג, ההדס והערבה, אנו משלבים את הגוף הפיזי, הלב, העיניים והדיבור שלנו, ומיישרים אותם עם העקרונות האלוהיים. אחדות זו יוצרת איזון הרמוני ופותחת ערוצים לאנרגיה האלוהית לזרום דרכנו.

על ידי אימוץ תורת הסוכה וארבעת המינים, נוכל להתעלות מעל מגבלות עולמנו הסגור ולהתחבר מחדש עם האינסופי והנצחי. מלחמת גוג ומגוג משמשת תזכורת עוצמתית לקרב המתמשך בין תפיסת המציאות המוגבלת שלנו לבין הקשר המולד שלנו עם האלוהי.

כפרשן של סיפורי תורה, והוגה אקזיסטציאלי קיומי אני רואה זכות לנפשי לחקור את עומק הסמליות בנרטיבים הללו. מלחמת גוג ומגוג והקשר שלה למילה “גג” מסמלים את נטיית העולם האנושי להתנתק מהקשר השמימי שלו ומהמרחב האינסופי והנצחי. דרך חכמת הסוכה וארבעת המינים נוכל להתעלות מעל הניתוק הזה וליצור מחדש את הקשר שלנו עם המקור האלוהי.

מי יתן וכולנו נמצא את האומץ להשתחרר מהגגות המטאפוריים שלנו, לחבק את מרחבי היקום ולהתחבר מחדש לטבע הרוחני האמיתי שלנו.

 

רזיאל פריגן

רזיאל פריגן הינו סופר, הוגה קיומי ופרשן. מייסד המרכז הטיפולי אבחוני קבלי 'ReviveLife' ושיטת האקסתרפיה. מדריך רוחני ויועץ אישי.

מאמרים קשורים

Back to top button