ברוך שחלק מחוכמתו ליראיו, הרב משה שפירא זכר צדיק לברכה, נולד כ”ה באייר ה’תרצ”ה, 28 במאי 1935 , נקרא לישיבה של מעלה י’ בטבת ה’תשע”ז, 7 בינואר 2017. מי היה ר’ משה שפירא בשבילי!
את ר’ משה הכרתי לראשונה בגיל 16.5 מבחינתי הוא היה “המורה” היהודי החכם המאסטר כל כולו ביטא את “כוח ההוראה” של מורים דגולים.
אנקדוטה קטנה על ר’ משה בזמן שהותי בישיבה התלבטתי אם לחזור לתיכון ולסיים את לימודי הבגרות ומשם ללכת לצבא או להמשיך בלימודי הישיבה?
לא ידעתי את נפשי וגם לא ידעתי כיצד לקבל החלטה אבל דבר אחד היה ברור לי שמי שיכול לתת לי תשובה אמיתית זה ר’ משה. חיפשתי הזדמנות לשיחה וזו באמת הזדמנה מצאתי את ר’ משה בדרך לפנימיה לעזור להרים בחור במשבר. שאלתי את ר’ משה את השאלה והעלתי את הצדדים השונים של הבעיה ר’ משה שתק ואז שאל איזה ספרים אני לומד ואיך אני ממלא את הזמן שבין הסדרים ואז הוא אמר את תשובתו רזיאל “תתרכז” וכך חזר על תשובתו מספר פעמים והתרחק. הייתי המום התשובה שלו שינתה באחת את עולמי ומאותו היום … קראתי כמעט כל ספר שלימד על “התרכזות” … אתם בוודאי מבינים שנשארתי בישיבה ומאז כל מה שאני מלמד או מחנך אליו משרת את “ההתרכזות”.
מדוע הוא לא כתב ספר?
ר’ משה לא כתב את תורותיו הוא חצב אותן מהרוח וחקק אותן בנשמת תלמידיו
ר’ משה דיבר ולימד בעיקר בחוגים סגורים וממש עמד על כך שדבריו לא יצאו החוצה…
הלימוד האמיתי היה התרחשות פנימית בלב החניך בעקבות חומר הלימוד אותו ר’משה לימד בשעוריו.
דבריו היו כיסוי ולפעמים הוא היה זורק אלומת אור לכיוון מסויים בכדי שהתלמידים יבינו שזו הדרך ללכת בה ולהמשיך ולחפש בעצמם את ההבנה הנכונה.
שתיקותיו
הוא לא שתק הוא אמר באופן ברור בשתיקתו מה שאמרתי זה אופן אחד של הבנה ויש עומק והבנות רבות נוספות אי לכך להתעסק בצורה החיצונית של דבריו יהיה סטירת לחי לכל הלימוד שלו.
הקשר שלו לתורת האריז”ל
ר’ משה היה בקי בכתבי האריז”ל וכשהוא אמר מורי ורבי הוא התכוון לאר”י כל ימיו בסתר הוא התעסק במופלא וחתר ליצירת צורת אדם כפי שזו באה לביטוי בתורתם של גדולי המקובלים.
צורת האדם השלמה
הוא היה “משנה עולם” והבין שרק יצירה של צורת אדם חדשה אדם היודע את ריבנו ומודיע באמצעות אורח חייו את רבונותו תביא לשינוי המיוחל.
ממשיכי דרכו
הוא אכן הצליח להדליק את הנרות בנשמותיהם של תלמידיו וחלקם הגדול הם היוצרים והמשפיעים וההוגים והעושים של הדור.
הקשר המיוחד של הרב “לבעלי תשובה”
שאלנו פעם את ר’ משה מה לגדול תורה בקנה מידה כמוהו לעשות בקרב בעלי תשובה? הוא שתק ולבסוף אמר “גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד” וכמתעסקים חיים ולומדים עם בעלי תשובה נמצאים ממש “בכיסא הכבוד” האלוקי, מדבריו הבנו שההתעסקות שלו בכתבי הקבלה ובמיוחד “ספר היצירה” מחייבת אותו לחפש אחרי דרכים רוחניות להבנת המאמרים הקשים בחז”ל ובכתבי המקובלים.
משה רבנו שלנו לא מת מוות רוחני כי אם רק מוות גופני “האש השחורה על גבי האש הלבנה אותה הוא הצית בליבנו תמשיך להאיר במלוא עוזה ותפארתה.
השפעתו על תלמידיו
אורו של ר’ משה לא היה השכלה תורנית גבוהה אלא נשמת חיים מאוחדת ושלמה שפעלה בנוכחותה בחיי מי שראה את עצמו כתלמידו. ר’ משה לא היה מורה במובן הרגיל או משפיע או “גאון בתורה” הוא כל כולו “נכוחות” הוא “היה” ומרגע שהצלחת להנכיח אותו בעולמך ובחייך הוא הפך להיות חלק משמעותי ופעיל בהם.
הוא מעולם לא היה עבר ומעולם לא היה עתיד ולא לימד או עורר תקוות לעתיד הוא פשוט היה נוכח, יפה תואר, אדם נקי, ברור ובעיקר שתק!
קרדיט תמונות נושא ויקיפדיה
קישורים חיצונים
