האות מ’ בראש השם מה היא אומרת עליך

מם

ערך מספרי – 40

מקביל ליסוד המים

תכונה חיובית – מורה

היפוכה – בוגדנות

תכונת המזל – קרירות

כוכב שולט – לבנה (ירח)

צבע – לבן

ישות רוחנית גברית – נוח

סמל – מלך

כלי נגינה – שופר

מילת מפתח תוצאה

מלאך ממונה – מטטרון

“מפני מה מ”ם קורא אותם שניים בבת אחת, מפני ששנים עומדים ברזי כסא הכבוד, וכולם חקוקים בטכסי שלהבת של כסא הכבוד, וקושרים בראשם כתרים של אורה”

(אותיות דרבי עקיבא)

“נכנסה אות מ’. אמרה לפניו: רבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם, כי בי נקראת מלך. אמר לה: כך הוא ודאי, אבל לא אברא בך את העולם, משום שהעולם צריך למלך. שובי למקומך, את, והל’, והכ’, כי לא יפה לעולם לעמוד בלא מלך”

(הקדמות הזוהר, אותיות דרב המנונא סבא)

“המליך אות מ’ במים וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם ארץ בעולם וקור בשנה ובטן בנפש זכר במא”ש ונקבה במש”א”

(ספר יצירה, פ”ג, מ”ח)

“המלוכה והממשלה לחי עולמים”

(שיר היחוד, מתוך פרקי היכלות)

“מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור”

(תהילים קמ”ה, י”ג)

מ’ היא האות האמצעית. האמצע מסמל את הצד הנגלה והנסתר של חיינו, אמת מורכבת מ-מ’ המחברת א’ ל-ת’.

מ’ היא אות משפיעה. בצורתה היא גם זכרית וגם נקבית. מסמלת את עולם הרגשות המאופיין ביסוד המים, מצב נזיל, בתנועה, ללא צורה קבועה, אלא אם כן היא אות סופית המסמלת עצירה של הנוזל במקום אחד. ואז האות היא סגורה.

מסמלת את המוח, את צורת החשיבה טרם גיבושה. ערכה המספרי של ה-מ’ הוא 40 שהוא גיל הבינה.

מ’ היא אות של השפעה, מייצגת את המוח, את החשיבה, את החיבור!

המקובלים שילבו את המילים הבאות בתוך תפילותיהם,

חזרה עליהן בקול, פעמים אחדות, פועלת ומשפיעה על הלך הנפש:

מאור, מבוע, מגן, מזל, מכוסה, מנוחה, מקור, משכיל, מושלם, מתנה

מספר על האדם

אדם ששמו מתחיל ב-מ’ יעסוק באופן קבוע בהעסקת המוח. הוא זקוק ללימוד מתמיד של עצמו מחדש, לפיתוח אישיותו ומחשבתו. הוא נמצא בתהליך קבוע של מוות ולידה המסומלים ב-מ’ ימים (40 יום).

כשלא מצליח בעשייה זו, המים נהפכים למבול השוטף את כל עולמו ברגשות בלי יכולת עצירה.

כמו המים המחפשים תמיד דרך לזרום ולהגיע ליעדם, כך האדם נמצא בתנועה מתמדת, בחיפוש אחר שלוות נפשו. אדם שבשמו מופיעה האות מ’ מחפש מקום במופלא, במכוסה, מחפש להיות שייך. אם הוא לא מצליח למצוא לעצמו מקום, הוא מסתתר, (משקיע את כל כולו בחומר, כשעולם הרוח נמצא אצלו בהסתר) האדם משלם על מהלך כזה מחיר רגשי גבוה.

מ’ מסמלת את יסוד המים שתכונותיהם על פי הקבלה הם קור, לחות, איטיות וחולשה.

מ’ המופיעה בראש מלה מאופיינת בתכונות אופי ככושר התמדה, מסירות, נאמנות, אחריות, נוקשות דייקנות, אופקים רחבים, ותחושת חובה, סבלנות, שקדנות, צניעות רצינות. זהו אדם הקשור להרגלים, לעיתים משעמם, חסכן, שיטתי, בעל ראיה אובייקטיבית, שקט ומאופק.

כשמ’ מופיעה בסוף מילה היא מסמלת אדישות, חוסר רגשנות, פטליזם, מזג קיר וחוסר פתיחות.

על פי הקבלה, בעולמות העליונים ה-מ’ מסמלת, את מי הדעת העליונה, במשמעות של חיבור בין חוכמה לבינה. חוכמה הינה המחשבה והרצון שיוצר את המחשבה. בינה הינה הבנה, אנו מבינים שאין לנו עדיין את מה שאנו רוצים וחושבים עליו ועל כן עלינו לעשות פעולות מסויימות כדי להשיג אותו. זהו בעצם החיבור בין הרצון ליישום.

בעולמנו החומרי האות מסמלת מים, אחד היסודות החזקים ביותר בטבע. שבטים קדומים נהגו לפוצץ סלעים באמצעות קדיחת חור בסלע והחדרת חבל פשתן אל תוכו, כשהיו מרטיבים את החבל הוא היה מתרחב וגורם להתפרקות הסלע.

המים מסמלים את היסוד הנפשי באםד. את הלך הנפש הנמצא תמיד במצב של תהליך, כתכונת המים הניגרים ללא מנוחה וללא שקט.

יסוד המים יוצר להיטות אחר תאוות והנאות העולם הזה. אדם שבשמו מופיעה האות מ’ לא ינוח ולא ישקוט עד שיהיו בידיו אמצעים לממש את רצונותיו ותאוותיו. הוא ילך ממקום למקום ויהיה מוכן להסתכן כדי להצליח ולהתעשר, לפעמים גם כשמעשיו חורגים מן המותר והמקובל.

מכאן תכונת הקנאה האופיינית לאדם זה. אפשר לומר עליו, שהיה רוצה להיות הכי עשיר בעולם. עם כל זאת, יש בידו להטות את להיטותו הרבה לממון לאפיק חיובי של לימודים, של איסוף חוכמה ואז אין טוב ממנו כפסיכולוג מעולה, כמשפטן מצטיין ובכל תחום הדורש מחשבה עמוקה.

לאדם זה חשובה הדרך יותר מהמטרה.

הוא חי את חייו משיא לשיא ומנסה לבנות לעצמו איחוד ורצף בין הברקה להברקה. תמיד הוא חותר למקום מסויים, בעסקים, בלימודים, במחשבות.

ה-מ’ היאיסודית, אנרגטית, ושאלת האדם היא לאן להפנות אנרגיה זו הניתנת לכיוונון ולשינוי.

מ’ היא אות המורה לאדם שרק בחיי חוכמה הוא יוכל להטות את עצמיותו לחיובי ולנאצל בחיים, שאם לא כן יופנו כוחותיו לרדיפה ולהיטות אחר תאוות והבלים. כשאין משתמשים בתכונות הגנוזות בה נכון היא מעוררת את תכונת הקנאה של בעליה, וגורמת בסופו של דבר לאיבוד העצמיות.

מ’ יוצרת את העוצמה שבאדם, היא אות פנימית, האמצעית באותיות הא”ב הנותנת תוכן לתודעה האנושית.

הוא ילך ממקום למקום תוך לקיחת סיכונים.

גילוי האות במישור הפיסי והרגשי

האנרגיות הרוחניות, המתבטאות בכל אות ואות, מתגשמות גם באיברים פיסיים. המקובלים מצאו קשר בין האות הראשונה בשם לבין איברים פיסיים מסויימים שכינוים מתחיל באותה אות, וכך יכלו להצביע על רגישות ו/או על חולשה באיברים אלו לפי שם האדם. אצל בעלי שמות המתחילים באות מ’ ייתכנו בעיות במעיים (מעי רגיז), בכיס המרה, במתניים (יציבה) ובעיות נוירולוגיות (מוח).

ייאנרגיית האות משתקפת גם במישור הרגשי והנפשי. לאדם נטייה לפתח פחדים שמא גונבים את מחשבותיו, נטייה להתסגרות מחשבתית, הוא עלול להיות מוטרד במחשבות מציקות או בבעיות של אי סדר בחשיבה.

המקובלים הורו שברגע שהאדם מזהה את כשלונו ומתוודה עליו בינו לבין עצמו, ומעלה את הבעייה לתודעה, מתחיל תהליך של תיקון הנפש ושכלולה, המשפיע ברמה הרגשית/פיסית.

האות הינה פתח לעולם רוחני המסומל בתוכנה של האות, אדם ששמו מתחיל ב-מ’ יכול לתקן ליקויים בנפשו על ידי אמירה של מילים מסויימות שהן מוליכות אנרגטיות לתיקון הנפש: מרדנו, מרינו דבריך, מראית עין, משא ומתן.