כאשר שם יורד אל העולם

אתם בהריון? מחפשים שם לתינוק, שעומד להיוולד לכם? ואולי כבר בחרתם בשם? במקרה כזה אולי כדאי שתעצרו לרגע, ותקשיבו למה שאומרת הקבלה היהודית על העניין.

“שם הילד הוא נבואה קטנה, שניתנת להורים. הם מקבלים אותו, בדרך אינטואיטיבית, מבורא עולם”. מסביר רזיאל  פריגן, מרצה למיסטיקה יהודית ויועץ על פי הקבלה “חשוב לדעת שכל עוד לא נולד הילד רצוי להימנע מלקבוע את שמו סופית, כי זה מכריח אותו להיוולד ביום מסוים ואפילו בדרך מסוימת. השם עצמו כופה את המהלך המסוים מבחינה מיסטית, כי כאשר יורד שם אל העולם הוא יוצר זהות ומשפיע ברמת הנפש’.

לכן עלינו, כהורים, מוטלת אחריות רבה בבחירת שם, שיתאים לאופיו ולתכונותיו של הרך הנולד ויאפשר לו לממש את עצמו כאדם שלם”.

על בסיס התובנה הזאת כתב  רזיאל פריגן את ספרו “שם עם מזל” (בהוצאת אמ. סי. אי), שראה אור לאחרונה ועד מהרה הפך לרב – מכר.

• מהו, לדעתך, סוד כוח המשיכה של הקבלה היהודית בהקשר הזה?

“אני מאמין שכל אחד מאתנו היה רוצה לקבל ידע, שיעזור לילדיו לממש את הפוטנציאל הטמון בהם ויסייע לו לגדל אותם נכון יותר. זו הייתה הנחת היסוד, שהובילה אותי לכתיבת ספר שבו ייחשפו פשר השמות ומשמעות תאריכי הלידה על פי הקבלה. אני מודה שהופתעתי למדי, כאשר קבלתי תגובות גם ממחנכים, שהכלי הזה עזר להם להכיר טוב יותר את התלמידים, וגם מאנשים, שנעזרו בהבנת האותיות והתאריכים במטרה להכיר לעומק את האישיות של בן או בת הזוג הפוטנציאליים שלהם”.

• הכל בעזרת השם?

-“וודאי. למעשה היווה שם האדם עבור המקובלים צופן, או מעין הגדרת קובץ, שבפתיחתו מתגלים מהות האדם, ייעודו, גורלו, דרך תיקונו והמפתח להצלחתו. יש הקוראים לאותיות אותות. בכל אות יש רטט אנרגטי, כל אות מניעה משהו בנפשנו, מכילה מודעות שונה ומשדרת לנו ולסביבה צליל ותחושה שונים. ומכאן שכל סך של אותיות, שיוצר שם, עובר אלינו ברמה מודעת וברמה לא מודעת, ומשדר מסר גלוי ומסר סמוי.

בספר בחרתי להתבטא בעזרת כלים פשוטים ומובנים לבחירת שם ולהבנת משמעותו של כל שם, כדי שכל אחד, גם כזה שמעולם לא נחשף לתורת הסוד, יוכל להשתמש בהם ללא כל קושי. במקביל, ניתן ללמוד כאן לא רק את מהות האותיות, אלא גם את ההשפעות הרוחניות של זמן הלידה, אשר קובעות את האופי, האישיות, היכולות ודרך הביטוי האישית”.

• וזהו חידוש?

‘לגבי רבים מאוד בהחלט כן. בבית המדרש, שבו למדתי, הורוני המקובלים ששם מסוים הוא מוצלח, או לא מוצלח, גם בכפוף או בהתייחס ליום הלידה המסוים. אברהם, שנולד ביום ראשון, יצליח הרבה יותר מאברהם, שנולד ביום שני’.

• ולהבדיל ממה שמקובל בחישוב נומרולוגי פשוט, בגישה הקבלית יש גם למיקומן של האותיות חשיבות מכרעת.

‘נכון. בקבלה מבחינים בעוצמתן המרבית של האות הראשונה והאות האחרונה בשמו של האדם. באות הראשונה מתרכז מירב העוצמה של אישיותו והתכונות הדומיננטיות הבאות בה לידי ביטוי. אות זו היא מעין “אבן פינה”, שעליה מושתת המבנה האישיותי כולו. לעומת זאת, האות האחרונה מגלה לנו איך האדם משתמש בפועל בתכונותיו. זוהי האות, שמחברת בין הפוטנציאל לבין המעשה. כאשר ישנן גם אותיות פנימיות, בתוך השם, הן חושפות עוד טפח מן המערכת האישיותית הנסתרת של האדם, כמו למה הוא מתחבר ומה מעניין אותו, ומראות גם את פעולת הגומלין בין התכונות השונות.

אפשר להגדיר זאת גם כך: האות הראשונה מסמלת את תפיסת ה”אני” של האדם, האות האחרונה את האינטראקציה שלו עם סביבתו, כלומר את ה”אני ואתה”, והאותיות הפנימיות מגלות את הנעלם, את הפוטנציאל הגלום בו’.

• מה דעתך על הטרנד הנוכחי של שינוי שמות?

‘אישית, אני לא בעד שינוי שם. עדיף להבין את הפוטנציאלים, שגלומים בשם, ולמצות אותם. רק אם לאחר מכן יש עדיין בעיה, כדאי לשקול שינוי. אולי ללמוד, על פי הספר, איך ייראו החיים בשם החדש ואז להחליט. כמו כן חשוב מאוד להבין, שברגע שמישהו נותן לאדם שם, כלומר זהות, הנותן הופך למעין סנדק, שיש לו השפעה רוחנית על המקבל’.

רזיאל פריגן, 41 (היום 58) , נשוי, אב לשמונה ומנהל אורח חיים דתי חרדי. בגיל 16 התחיל דרך של חזרה בתשובה, שבעקבותיה החליט להפסיק את לימודיו בבית-ספר התיכון ולעבור לישיבה.

“ושלא כמקובל, במקביל ללימודים בישיבה העזתי להציץ למקומות נוספים. למדתי קבלה בלילות, ובהמשך הדרך זכיתי לחסות בצלו של אברהם אבא לייפר זצ”ל, איש ענק, שנודע בכינויו האדמו”ר מפיטסבורג. במשך שבע שנים הייתי איש יחסי הציבור שלו, ובמשך התקופה הזאת הבאתי לפניו אנשים והייתי עד לשיחות עצמן, בהיותי מעין מתורגמן. אלפי שיחות הייעוץ וההכוונות ההן עדיין ‘מוקלטות’ לי בראש, והניסיון המופלא הזה משרת אותי גם היום, כאשר אני עצמי נותן ייעוץ אישי ובין אישי בארץ ובעולם. את הבאים אלי אני מגדיר כתלמידים, שמוכנים ללמוד ולהתפתח, וזה כולל נשים ואפילו גויים. איני מבחין בין מבקשי העזרה”.

• בסוף השבוע הזה חל יום כיפור. האם יש אות מסוימת, שהבנת משמעותה יכולה לסייע לנו בהבנת מהותו של היום הזה?

לפי הקבלה, המזל של חודש אלול (מזל בתולה) מתבטא באות יוד. בין ראש חודש אלול לבין יום כיפור יש 40 יום. ראשי התיבות של ‘אלול’ זה ‘אני  לדודי ודודי לי’, משפט שסופי התיבות שלו הם ארבעה יודים, כלומר יחד ארבעים כנגד ארבעים יום. בסוף ארבעים הימים האלה אנו מגיעים לתאריך י’ בתשרי, שבו חל יום הכיפור. על פי המקובלים, יום כיפור משמעותו הבנה, תודעה, ואנסה להסביר מהי התודעה הזאת ומהי הרלבנטיות שלה לגבינו. כאשר הקדוש ברוך הוא ברא את העולם, הוא ברא אותו בחומר שנקרא אור, ככתוב  “ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור” …עם האור הזה הוא יצר את ההרים, את הגבעות, וכן הלאה, הכל מבחינת החומר. אבל עדיין לא הייתה תנועה בעולם. מה עשה הקדוש ברוך הוא? לקח את האות יוד משמו י – ה – ו – ה, ושם אותה בתוך האור (עולם), ונהיה אויר. ובמקביל באדם אלוהים שם את האות יוד (כמקור) בתוך הנשמה, ונהיתה נשימה. כאן התחילו החיים, ולכן … ‘העבודה הרוחנית’ שמוטלת עלינו מתחילת חודש אלול ועד יום כיפור היא לחוות עד כמה הבורא הוא מקור החיים, האוויר לנשימה ומקור ההשראה שלנו. לחוות עד כמה אנחנו מצליחים לחיות את היוד הזאת בחיי המעשה שלנו, כי כל המעשים עצמם הם צורניים בלבד עד אשר אנו מפיחים בהם את רוחה של האות יוד.

טלפון: 050-80-260-80

מתוך עיתון ‘לאישה’ מיסטיקה: בכיוון הרוח עם רזיאל פריגן

באדיבות הכתבת הגב’ בתיה מלמד