נשואין לא אמורים להיות מקור לסבל
אם מישהו אומר לך שהוא סובל, תאמין לו. גם שלך נראה שאין לו סיבות מוצדקת לסבל.
סבל הוא מושג אישי.
אנשים משתנים עם הזמן וסף הרגישות וההכלה של מצבי חיים עוברות מוטציה.
לפעמים להרפות, לשחרר, ללכת, זוהי בחירה להשאר שפוי, להשאר בחיים.
אישה שביקשה להתגרש אחרי שנים רבות של נשואין שלעיני כל נראו תמיד זוג מושלם, התבקשה על ידי בן זוגה לענות לו על שאלתו, למה היא רוצה להתגרש, הרי היה להם טוב ביחד? (נשואי נוחות).
במשך תקופה ארוכה היא סירבה לענות על השאלה וביקשה להניח לה, עדיף שישאר כך, אמרה! אולם בעלה לא הרפה מבחינתו הוא היה הבעל האולטימטיבי, פעל ועשה וכל מה שסיפר אשתו הודתה שאכן נכון, הוא היה כמו שהוא סיפר.
אם כן, למה את רוצה להתגרש שאל הרב בבית הדין הרבני?
ענתה האישה כשהיא מיישרת מבט לאלוף נעוריה ‘פגעת בי’ כל פעם שהיית פוגע בי הרגשתי שאתה דופק לתוכו מסמר, נכון אחרי שהייתי מעירה ומאירה לך היית מתנצל ומבקש סליחה ומתרץ את ההתנהגות שלך בעבר בילדות הפחות נעימה שעברת ואני סלחתי לך והוצאתי את המסמר שדפקת לתוכי אולם למרות שסלחתי ושכחתי עדיין נותרו בי חורי המסמרים.
נשואין לא אמורים להיות מקור לסבל, אדרבא מטרתם להקל על החיים שבלאו הכי הם לא קלים ובמיוחד למי שחווה אותם לבד.
הצלחה בחיים זה לא רק למצוא בן זוג לחיים אלא לא לאמלל אותו ולהיפך לחוות אושר בכמות מוכפלת, אתה כיחיד אתה כבן זוג ואתם ביחד.