קורונה ומאמנים אישיים
שאלה;
כיצד לדעתך השפיעה תקופת הקורונה והשלכותיה על הפעילות וההנחיה של
מאמנים אישיים לחיים, מנטורים, טריינרים, פסיכותרפיסטים, מורה דרך רוחניים, מתקשרים, נומרולוגים, אסטרולוגים יועצים ורבנים? אם בכלל ואם כן, מה נשתנה וכיצד ‘משבר הקורונה’ עתיד להשפיע על המשך הפעילות כמו שהיכרנו לפני תקופת הקורונה?
משפט עממי אומר ‘בשביל להצליח אני צריך אותך בשביל להכשל אני מסתדר לבד’. עקרון המפתח בהנחיה, בהוראת דרך שמורה הדרך מכיר את הדרך הוא עבר בה מכיר את האיזורים הבעייתיים ומכיר פתרונות בכדי להתגבר על המכשולים. מכאן שמשימתו של מורה הדרך לסוגיו השונים הוא להשיג ‘הצלחה’ עבור חניכו או המונחה או המודרך. להצליח פירושו להגיע לגדה השניה חרף כל הקשיים. שורש המילה הצלחה – צלח.אם כן ידיעת הדרך, נקודת הפתיחה ונקודות הסיום הם חוזקותיו של המדריך.’הקורונה’ כהגדרת מצב היא ההיפך המוחלט היא מאופיינת בחוסר ידיעה לא במובן של שליטה בריאותית על המחלה אלא בעיקר על ההשלכות הכלכליות, החברתיות המדיניות וגם כלל עולמיות. מליון מובטלים, שמיים סגורים, ירידות ערך של קרנות הפנסיה, משפיעים ומשליכים באופן לא ברור על כל אחד ואחת מאיתנו.באופן האישי מדובר בהתנפצות של החלום … להיות עשיר, בעל נכסים, מימוש עצמי … ושאר תכנים שהם ‘התוכן החינוכי’ של מפגשי ההתאמנות.
תקופת הקורנה גרמה באחת לשתיקת ‘המוזות’.
למעשה טוב יעשו כל אותם ‘הידעונים’ ויודו באמת החדשה צריך ללמוד – להתאמן, לפתח את היכולת לגשש באפילה, לפתח את תכונת האופי הנדירה ‘ללמוד לחכות’ ולדעת להמתין. לתרגל צמצום, חסכנות, הסתפקות במועט פשטות וענווה. את כל אותם תכונות שעד לרגע פריצת משבר הקורונה לחיינו נחשבו לתכונות אופי שליליות.
לשנן כמנטרה אי הידיעה עדיפה על ידיעה חלקית או מוטעת.
באופן אישי תקופת הקורונה תפסה אותי בשיאו של תהליך אישי של התרוקנות של ידע ישן ולא רלוונטי, מ’בורות – יודעת’ מלרצות לא לדעת אלא לחוות, להרגיש. לא לנסות לשנות אלא לקבל, להכיל. במקום ל’חלום’ – להיות.
פתוח לגמרי לקראת הבאות – דף חלק.