נולדת בחודש שבט גלה מה זה אומר עליך

“המליך אות צ’ בלעיטה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם דלי בעולם ושבט בשנה וקורקבן בנפש” – ספר יצירה פ”ה, מ”י

שאלת “אני – אתה” מהווה את אחת הדילמות הגדולות של חיינו. ביסוד קיומנו האנושי מונחת הקירבה לעצמנו, האינטרס האישי הוא המניע הגדול ביותר לעשייה האנושית. אולם, ככל שאנו עסוקים יותר בעצמנו, אנו חשים בדידות עמוקה יותר, הפתרון לבעיית בדידותנו הוא בחיפוש אחר השני, בעשייה למען האחר. האדם נע בין שני קטבים, בין “אני” ל”אתה”, בין פעולות למען עצמו לבין פעולות למען הזולת.

ניתן גם לראות את ה”אני” כמסמל את זמן העבר, מפני שההבנה מי “אני” נובעת מהידיעות שיש לי על עצמי ממעשיי בעבר. ה”אתה”, מסמלן את זמן ההווה, כיוון שיכול להתקיים רק כשהאדם מזהה אחר נוסף לידו ופונה אליו, רק כשיש שיתוף פעולה בין שניים – מתקיים ה”אתה”.

נצחונו של בן חודש שבט הוא ביכולת שלו להפוך את ה”אני” ל”אתה”. כלומר, רק כשהוא מוצא את תכליותיו הפרטיות בתכליות שמחוצה לו, הוא מוצא את מנוחתו. רק כשהוא פועל למען הזולת הוא חש כמנצח ויכול להרגיש את גדולת נפשו כאדם. בחיים אלו של עשייה בהווה הוא יכול להשתחרר מכבלי העבר הקושרים אותו לזיכרונות ואל כל מה שכבר איננו.

סיסמתו היא, “צדיק אוכל לשובע נפשו”. הוא משתמש במינימום ההכרחי לקיומו הפיזי, הבסיסי, ובנותר הוא מקיים עולם רחב בהרבה מובנים.

אין כמוהו נאמן, יש בו הבטחה וחזון להוביל את השני אל תוככי העתיד, אל קיום מטרות שמקורן בעבר ובהווה. הוא אחד שלא יסתפק בדרך אלא ירצה להגיע אל הארץ המובטחת. כשהוא מקיים את חייו בהווה הוא חותר בו זמנית, לגילוי צפונות העבר, אל כל מה שגנוז שם, כדי להוציאם אל הפועל. תכונה זו הופכת אותו ל”מיילד”, לאדם בעל יכולות ביצוע, היודע להתחיל פעולות ולסיימן כהלכה. הוא מחפש את כל הדרכים בהם ניתן לבנות כלים להגדלת התוצרת. הוא שולט בכוחות חייו שליטה מוחלטת, שום כוח אינו אובד תחת עינו הפקוחה, הכל רתום למטרתו. הוא יודע לנצל את כוחותיו. הוא כמעט לא יעשה פעולה לשם פעולה, כל תנועה חייבת להתאים לתכליות חייו. הוא אוכל על מנת שיהיה לו כוח להצליח בעבודתו, הוא נח כדי להמשיך להאבק בכוחות מחודשים. הוא תכליתן, לכל פעולה ודבר חייבת להיות תכלית עבורות.

אין כמוהו שומר מסורות. הוא יהיה צרכן של ידע, של מסורות ומנהגים שונים בגלל שהוא אוהב לגדור את חייו בהוראות ברורות ונהלים מסודרים. הוא אדם של סייגים וגדרים, הוא מגן על עצמו באמצעותם מתוך שהוא מכיר ברצון הגדול שבו לחיים רחבי היקף. הוא מנהל את חייו כזירת התגוששות שבין יצרו הטוב לבין יצרו הרע. ונצחונו יהיה בביצוע דברים המוגדרים על ידי סביבתו כטובים ונכונים. הוא תופס את החייו בשחור ולבן, “אני” ו”הם”, “אנחנו” הטובים ו”הם” הרעים. יותר מכל הוא זקוק לאישורם של אחרים להתנהגותו ולדרך חייו.

הוא שואף להגיע למה שנתפס על ידו כמעמד גבוה, וכשהוא מגיע אליו, הוא חושש תמיד שמא יאבד את הישגיו. הוא לעולם לא ייתן לרגשותיו לעלות על גדותיהם ולעבור סף שהציב לעצמו, הספונטניות שלו היא נרכשת, ולמעשה כל צעד שלו הוא שקול ומדוד.

אין כמוהו נאמן, יש בו הבטחה.

המלצות ליצירת סביבת חינוך תומכת

“מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך” – בראשית מ”ט, כ’

בן חודש זה נע בין שני קצוות. מחד גיסא, יש לו אגו מנופח, ומאידך גיסא, הוא שפל רוח וענוו. לכן העבודה אתו צריכה להיות בשני מישורים: במישור ראשון – להראות לו שהענוותנים, הם אלה היודעים מפעם לפעם לכפוף את קומתם, שיודעים “לזרום כמו מים”, שדעתם מקובלת על הבריות והם אהובים ורצויים על זולתם. ובמישור השני – כשהוא נוטה לענווה צריך ללמד אותו את ההבדל שבין ענווה לבין ביטול ה”אני”, לחזק את תדמיתו, ולהעלות את ערכו בעיני עצמו באמצעות לימוד והשכלה.

כשהוא חש חוזק נפשי, הוא מתבטא בדרך כלל באמצעות השפעה על סביבתו, השפעה מרעננת ומלאה חידושים ורעיונות. במצב זה הוא פועל במלאו ויכול לעזור לאחרים לגלות את עצמם, תנו לו לעזור בגידול אחיו ואחיותיו, תנו לו להשפיע על סביבתו, במיוחד על הקטנים ממנו.

יש בו טוהר נפשי, זוך ותום הנובעים מהפניית ה”אני” לסביבתו ולא לעבר עצמו. ילדכם לא יסתפק באידיאלים מיושנים, ברעיונות שלא ניתנים להגשמה, הוא צריך תמיד רעיונות חברתיים חדשים ובני ביצוע, לכן עזרו לו להיות חלק מוועד הכיתה, ממועצת התלמידים ולמלא כל תפקיד אחר אשר דרכו יוכל להשפיע.

שולחן האוכל יכול להוות מקור לחיכוכים ביניכם לבינו. הוא אנין טועם במזונותיו, זוהי דרכו לבטא את הצורך שלו במידה של חירות אישית. בטבעו הוא נוטה לקבל סמכות, אבל זוהי רק קבלה חיצונית. בפנימיותו הינו מרדן ומקום הביטוי לכך היא קביעתו מה יאכל. חשוב לציין, שהמנעות מאכילת מאכלים מסויימים, או בחירה בכמויות לא מאוזנות, אופיינית לבן מזל זה.

הכלל בהתנהגות איתו הוא להשביע את נפשו. אפשרו לו ביטוי עצמאי במראהו החיצוני, בבגדיו, בתספורת שבה יבחר וכד’. תופתעו לגלות איך בעיות האכילה שלו יעלמו.

החיכוך בין כניעתו לסמכות לבין מרדנותו בא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם, ההופכות עם הזמן להיות הכלי לשליטה בסביבתו. הוא גובה מחיר גבוה עבור התגברות על התפרצויות אלו, ומאלץ את הסובבים אותו להכנע לרצונותיו.

ניתן להפוך תכונה זו לבונה על ידי יצירת הזדמנויות להתחלות חדשות שבהן ינצל את יכולותיו ככלי לפריצה והצלחה.

יש לו הצורך בשליטה בסביבתו, הניחו לו מפעם לפעם להיווכח שהוא ראש החבורה. הוא יגרור אתכם בתחושת הקורבן שבו להאמין שהוא הכבשה השחורה, עליכם לדעת שזוהי רק הסוואה כדי לקדם את מטרתו להיות המוביל והקובע.

אם ילד זה אינו הבכור הוא יתבע לעצמו את הבכורה, ויצור חיכוכים בלתי פוסקים עם אחיו. אל תניחו לזה לקרות, חיכוכים אילו יתפשטו אל מעבר לחדר הילדים ויקבעו את גורל מערכות יחסיו גם בחייו הבוגריםי. דברו איתו, הקשיבו לצרכיו, זהו אותם במדוייק ועזרו לו למלאם. תנו לו תחושה של ערך עצמי באמצעות חיזוקים חיוביים.

השביעו את נפשו.

חיזוק יכולותיו של בן חודש שבט על פי הקבלה

שמות ואותיות למזל וברכה – על פי הקבלה, לפי שיטת האר”י ז”ל, החודשים מבוטאים באמצעות שבטי ישראל. במשך הדורות נשמר הידע שהאישיות של ראשי השבטים הוציאה מן הכוח אל הפועל את המזל של החודש.

השמות הבאים משתייכים לשבט אשר, המסמל את חודש שבט, ומשמשים כסגולה למזל וברכה לילדי חודש זה. ניתן להוסיפם כשמות שניים או כשם משפחה. ניתן להפוך את סדר האותיות בתוך שמות אלו. אם מחפשים שם לעסק שהוקם בחודש זה, שמות אלו מסוגלים להביא ברכה והצלחה. השמות הם: אשר, ימנה, ישוה, ישוי, בריעה, חבר, מלכיאל, שרח, אשרי, עמוס.

בכתבי המקובלים מובאות דוגמאות של דמויות, אשר מימשו במהלך חייהן את מלוא הפוטנציאל הנמצא במזל, וסמלים המייצגים יכולות אישיות.

המקובלים הבדילו בין יכולות פיזיות (חומריות/כלכליות) שסומלו באמצעות אחד ממלכי ישראל, לבין יכולות רגשיות אשר סומלו באמצעות נהר ונחל, ויכולות נפשיות (שכליות/רוחניות) אשר סומלו באמצעות אחד מנביאי ישראל.

התבוננות בהם מזכירה לנשמה את דרכה המקורית:

יהוא (מסמל יכולות פיזיות), נהר בבל, נחל קדרון (מסמלים יכולות רגשיות), יהוא (מסמל יכולות נפשיות).

כשבאים לבחור שם לילדי חודש שבט, המקובלים ממליצים להשתמש באותיות הבאות, לפי סדר עדיפות יורד. אותיות אלו מבטאות את התכנים הרוחניים של בן חודש שבט, ושילוב של לפחות אחת מהן בשם האדם משפיע ברכה ויוצר חיבור בין ממדיו השונים.

האותיות הן: צ, ב, ו, י, ש, ר, ד

חיזוק המזל – לצבעים יכולות להכניס את האדם להלך נפש מסויים.

בקבלה נמצא שימוש מעמיק בהתאמת הצבעים להלכי נפש ורוח.

ליליד חודש שבט מומלץ לשלב את הצבע הירוק ים בסביבתו הקרובה.

הירוק מחזק את חוכמתו של יליד חודש זה ומאפשר לו להתגבר על פחדים ומצבי רוח דכאוניים.

מימד נוסף לחיזוק יכולותיו של יליד שבט, על פי המקובלים, נמצא באבני החן בחושן.

לאבן משויכות סגולות להצלחה חומרית, רפואה, שמירה והגברת יכולות הביצוע של האדם.

לאבן מיוחסת גם היכולת לאזן ולתקן את הראוי לתיקון בתכונותיו של האדם הנובעות ממזלו.

לילידי שבט מומלץ לענוד או לשאת את אבן התרשיש (BERYL).

תיקון המזל – לכל חודש יש מעלה ויש חסרון, לא פעם מופיע חסרון במזל שניתן לתקנו, לפי דעת המקובלים, באמצעות קריאת פרק מספר תהילים. פרקי תהילים מסוגלים ליצור רטט אנרגטי ולהשפיע השפעה מתקנת. הפרק משמש כתפילה לבורא עולם להצלחה ולרפואה שלמה. לכן, כשבן חודש שבט זקוק לברכה, לישועה, להצלחה ולרפואה, ולפעמים לנחמה, הוא יוכל למצוא סעד בקריאת פרק כ|”ג (מומלץ לקרוא פעמים אחדות, מתוך כוונה והתרכזות בכתוב).

פתיחת המזל – ישנה פרשה בתורה הנקראת “פרשת הנשיאים”, העוסקת בקורבנות שהביאו 12 הנשיאים בחנוכת המשכן. המקובלים, לפי שיטת האר”י ז”ל, שראו במשכן השתקפות של העולם הרוחני, הסבירו ש12- הנשיאים מקבילים ל12- המזלות. עצם קריאת שמות הנשיאים וקורבנם פותחת את המזל לפרנסה, לזוגיות, לבריאות ולהכוונה לדרך רוחנית לילידי חודש שבט:

“יברכך ה’ וישמרך, יאר ה’ פניו אליך ויחנך, ישא ה’ פניו אליך וישם לך שלום” (במדבר ו’ כ”ד-כ”ו)

“ביום עשתי עשר נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן: קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה: שעיר עיזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן פגעיאל בן עכרן” (במדבר ז’ ע”ב-ע”ז)

תיקון ה”עצמי” לבן מזל חודש שבט

לפי מידת הרחמים האלוקית, בשיטת המקובל האלוקי הרב משה קורדוברו זצ”ל

אם ה”אני” הינו ה”אגו” של האדם, הרי ה”עצמי” הוא אופיו הגרעיני של האדם. איתו הוא נולד ולא ניתן לשנות אותו על-ידי חינוך או הרגלים. כל נסיון לגעת ב”עצמי” של האדם מסכן ומערער את בריאותו הנפשית. על פי המקובלים הדרך היחידה לפיתוח ה”עצמי” והצמחתו היא באמצעות מעשים שנעשים לטובת הזולת ובזכותם האדם מתעלה מעל נטיית ה”אגו” שלו.

במעשים אלו באים לידי ביטוי מידות אלוהיות הנקראות בקבלה “מידות הרחמים”. האדם מקיים את הנאמר לו בספר בראשית “והייתם כאלוהים”, נתינה שאינה נובעת מהרצון לקבל תמורה.

ליליד שבט, קריאת המילים הבאות פועלת בנקודת ה”עצמי” ומפעילה בנפשו את “מידת הרחמים” – “חסד לאברהם” – האדם צריך ללמוד ליחס חשיבות לשני דווקא כשאינו ידידו, להתייחס בחביבות דווקא לאלה שלא מכירים בו.

חיזוק היכולות הפיסיות – למזל יש גם השפעות על הגוף. תסכולים שבנפש, בעיות רגשיות ואי מימוש הפוטנציאל האישי מהווים את מקור הבעיות.

(הדברים הבאים הינם המלצות בלבד, ואינם באים להחליף יעוץ רפואי וקביעת אבחנה על-ידי רופא בשעת הצורך).

הרגישות של בן שבט הינה במחזור הדם, במעיים, בעמוד השדרה/חוליות ובקואורדינציה המשפיעה על הרגליים והקרסוליים.

הוא זקוק לעבודת שרירים מסיבית וגם להתעמלות מרפה (מתיחות, שחיה וכד’). למדו אותו תרגילי נשימה. כוונו אותו לחוגים לעבודות יד (כדי לפתח אצלו מוטוריקה עתידה). הקפידו על מזון דל עמילנים. יש לו נטייה לעצירויות הנובעות מלחצים נפשיים, למדו אותו להקדיש זמן ליציאותיו.