האות יוד בראש השם מה זה אומר עליך

יוד

ערך מספרי – 10

מקביל לחודש אלול

תכונה חיובית – מעשיות

היפוכה – בטלנות

תכונת המזל – חסר פשרות

כוכב שולט – כוכב (מרקורי)

צבע – אפור עשן

ישות רוחנית גברית – אליהו

שבט – גד

סמל – גדודי צבא

כלי נגינה – תופי קנגס

מילת מפתח – שלמות פנימית

מלאך ממונה – פניאל

“אל תקרי יו”ד אלא י”ד, שזהו יד ושם טוב שעתיד הקב”ה לתן להם לצדיקים לעוה”ב בירושלים ובביהמ”ק. שנאמר ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב, ואין יד אלא מנות, שנאמר חמש ידות, ומהו יד מלמד שעתיד הקב”ה לקרות כל הצדיקים בשמן, ונותן להם כוס של סם חיים בידם, כדי שיהיו חיים וקיימים לעולמים”

(אותיות דרבי עקיבא)

“נכנסה אות י’. אמרה לפניו: רבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם, כי אני התחלת השם הקדוש, ויפה לך לברוא בי את העולם. אמר לה: די לך, שאת חקוקה בי, ואת רשומה בי, וכל חפצי בך, עלי, לא יפה לך להיות נעקרת משמי”.

(הקדמות הזוהר, אותיות דרב המנונא סבא)

“היחוד והיראה לחי עולמים”

(שיר היחוד, מתוך פרקי היכלות)

“יודוך ה’ כל מעשיך וחסידיך יברכוכה”

(תהילים קמ”ה, י’)

י’ בגלל היותה אות קטנה, מסמלת את נקודת ההתחלה, אי אפשר לכתוב שום אות בלי אותה נקודת התחלה. היא ההתחלה של הכל, היא מוציאה מהכוח אל הפועל.

ככל שדבר קטן יותר – הוא מרוכז יותר, היא אינה אות בזבזנית, לא צורכת מקום רחב, צריכה רק דבר אחד – סיבה.

י’ דיברות – המפתח של כל התורה כולה, הכל רמוז בסימן הקטן הזה. היא האות הראשונה בשמו של האל. י’ – היא למעשה הכל. מה שבפנים זה מה שבחוץ וכל חיסרון גורע (קוצו של יוד) ערכה המספרי הוא 10 וגם ערכה הנומרולוגי בכתיבת האות – יוד = 10.

י’ היא אות של התחלה, מייצגת את ההוצאה מהכח אל הפועל, את המפתח, את הסיבה!

המקובלים שילבו את המילים הבאות בתוך תפילותיהם,

חזרה עליהן בקול, פעמים אחדות, פועלת ומשפיעה על הלך הנפש:

ייחוד, יחד, ידיעה, יועץ, יוצר, ילד, ימין, יופי, ישר, ישועה

מספר על האדם

לאחר חיפושים חוזרים ונשנים מגלה האדם את ה-י’ היוצרת. את היצר ואת היצירה. את נקודת הבסיס המסומלת ב-י’.

המלה יצר מורכבת מ-י’ בתוך צר. עולמנו הוא עולם צר, ה-י’ יוצרת לו צורה חדשה ומעניקה לו את היצירה.

היצירה נוגעת ביסודות האדם, ברצון שלו ולכן י’ היא אות שמסמלת רצון.

היא מסמלת את המים השקטים החודרים עמוק, את יכולות ההפעלה, את הקיום במישורים פנימיים וחיצוניים – פיו ולבו שווים.

התכונה שמאפיינת אות זו למרות היותה זעירה היא תכונת המעשיות.

י’ היא אם כל המעשים. היא המאבק שבין השכל לבין הלב, הניסיון למצוא את האיזון הדק המחבר את המחשבה למעשים. את מלחמתו הגדולה של האדם למצוא לעצמו תורה שתורה לו את הדרך, לקיים מעשית את האידאות הגבוהות. החוכמה מעניינת אותו עד כמה שיש לה ביטוי בעולם המעשה. אדם שהאות י’ מופיעה בשמו קשור מאד לעצמו ודוקא בגלל עוצמתו הפנימית הוא מרשה לעצמו להיות מעודן ונשי כיון שרק מי שחזק באמת, יכול להיות רך. הוא חיים, נושא חן ומצליח.

לא פעם הוא מצליח בזכות יכולתו לעשות שימוש בנכסי הרוח של האחרים. הוא רואה את עצמו כעומד במרכז, ודואג למשוך אליו את תשומת הלב.

הוא מצודד לב ואהוב על סביבתו בשל כישוריו ונכונותו לעזור לזולת. הוא מוכן לוותר גם כשהוא צודק.

הוא טיפוס שמח שממעט בדאגה, נהנה מעמל כפיו ומסרב להינות ממה שאינו שייך לו.

הוא תובע פתרונות לכל מצב, ואינו יכול שלא להגיב על הנעשה סביבו. קשה לו לשתוק ולהבליג. דווקא בגלל תכונתו ו, הוא מבטא את עצמו כלפי חוץ כביישן, רחמן, המתחלק עם אחרים, מוכן להיות קורבן של מה שקורה סביבו, שתקן המתגלה רק בשעת כעסו.

הוא מהיר חימה אבל גם מהיר להתרצות. יש שהוא משנה את חזותו ומופיע כיועץ, מחנך, מרבה בדיבור, אבל בעצם, זוהי רק מסכה.

יש בו מן ה”פתי מאמין לכל דבר”, הוא מוכן לשמש ערב וחייב לשלם חובות של אחרים, וזו לעיתים הסיבה לנפילותיו העסקיות. הוא בקי בהרבה מקצועות ונושאים, מכיר הרבה מקומות, ומכאן יכולתו לתקשר עם רבים השונים ממנו.

בטבעו הוא תמים, נאיבי ופחדן. מבטיח גדולות ועושה מעט.

הוא בעל לב גדול ורחום, אוהב להתהדר בנוצות לא לו, וגורם לסביבתו לקנא בו.

הוא אוהב את עצמו ודאגתו מתמקדת כל הזמן בטיפוחו העצמי.

באורח פלא הוא מתגבר על אויביו ושונאיו. האות י’ מגלה את תכונת ההורה שבנפשנו, ובדרך כלל נמצאת בשמות של אנשים המורים דרך.

י’ עם כל מעשיותה חסרה הערכה עצמית. אדם שהאות י’ מופיעה בשמו יוציא אל הפועל את יכולותיו, דווקא באמצעות חיבור על מרכזי כוח, אל אנשים שהתנהגותם מתפרשת כעוצמתית, שם הוא נכנע וכמעט מתבטל לחלוטין.

הסביבה רגילה לראות בו אדם כנוע ונוח לבריות ומנסה לשמר מצב זה באמצעות יצירת רגשי אשמה. האדם יתאפשר כל זמן שהאדם יבקש לעצמו מקום של כבוד בחברה.

רק כשילמד לקיים את רצונותיו ויפסיק לבטל את עצמו מול האחרים, יביע את עצמו בשלמות.

החוכמה מעניינת אותו עד כמה שיש לה גילוי בעולם המעשה.

גילוי האות במישור הפיסי והרגשי

האנרגיות הרוחניות, המתבטאות בכל אות ואות, מתגשמות גם באיברים פיסיים. המקובלים מצאו קשר בין האות הראשונה בשם לבין איברים פיסיים מסויימים שכינוים מתחיל באותה אות, וכך יכלו להצביע על רגישות ו/או על חולשה באיברים אלו לפי שם האדם. אצל אלה ששמותיהם במתחילים באות י’ תתגלה רגישות בידיעים (כתפיים, שכמות), ביייויותרת הכבד, בירכיים.

אנרגיית האות משתקפת גם במישור הרגשי והנפשי. הבעיות הרגשיות המתגלות באות י’ יכולות להתגלות בבעיות של ילדים ומצורך ללמוד לחיות יחד.

המקובלים הורו שברגע שהאדם מזהה את כשלונו ומתוודה עליו בינו לבין עצמו, ומעלה את הבעייה לתודעה, מתחיל תהליך של תיקון הנפש ושכלולה, המשפיע ברמה הרגשית/פיסית.

האות הינה פתח לעולם רוחני המסומל בתוכנה של האות, אדם ששמו מתחיל ב-י’ יכול לתקן ליקויים בנפשו על ידי אמירה של מילים מסויימות שהן מוליכות אנרגטיות לתיקון הנפש: יעצנו עיצות רעות, יצר הרע, יוהרה.

המספר 10 שהינו הערך הגימטרי של האות י’ מסמל בקבלה את עשרת המישורים שנברא בהם העולם, ובעצם את המקור לכל ההתחלות, המקובלים מצאו פסוקים שבאמצעות אמירתם ניתן לתקן דברים שיצאו מגדרם בחייו של האדם. הרמב”ן, אחד מגדולי המקובלים המליץ לומר את עשרת הפסוקים הבאים וגם לכתוב אותם כקמיע. פסוקים אלו מועילים לשמירה, הצלחה ומציאת חן.

“יומם יצוה ה’ חסדו ובלילה שירה עימי תפילה לאל חיי

ואני תפילתי לך ה’ עת רצון, ה’ ברב חסדך ענני באמת ישעך

דרשתי את ה’ וענני ומכל מגורותי הצילנו

הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני

אלהים להצילני ה’ לעזרתי חושה

ואתה ה’ אדני עשה איתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני

אתה האל עושה פלא הודעת בעמים עוך

ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו

הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה’ ויהי לי לישועה

אלהים אל תרחק ממני, אלהי לעזרתי חושה”