- אלוף העולם בלקום מנפילה
- בעל יכולת קרימינולוגית
- ארכיטיפים בחיים 'הבלש'
מספר על האדם
נ’ ~ נון סופית ~ בשם מספרת שהאדם שלמד את הלקח חיפש את מקומו והבין לבסוף שהתשובות נמצאות עמוק בתוף אישיותו. משם יחצוב את כל התשובות לשאלות על חייו וקיומו, בתנאי שיהיה נאמן לתחושותיו הפנימיות העמוקה ביותר. את לימודיו בעבר, הוא הופך להווה וממילא לנצח הנצחים של חייו. נון בתחילת שם מראה לאדם שצריך להתכופף כדי לחיות את חיי העולם הזה. אם לא יתכופף – ישלם מחיר. נ’ היא אות מעשית מאד.
“כי נפלתי קמתי כי אלך בחושך ה’ אור לי” ~ יש בו את תכונת עוף החול אותה ציפור האש הקדושה המתה בשריפה וקמה לתחייה מתוך האפר באופן פלאי.
אדם שהאות נ’ מופיעה בשמו יחווה התנהגויות נעריות וצורך עז לשמר את נעוריו. לאדם זה חשוב להיות נאה.
כשהוא אינו מצליח להפוך את חיי החומר לנר שיאיר את דרכו, הוא נהיה נרגז. השקיעה בחיי החומר יכולה לגרום לו לקשיי נזילות. הוא משפחתי מאד, ורוצה שמשפחתו תהיה קרובה אליו.
התכונה שה-נ’ סובבת סביבה היא הצורך ברוחניות. רק בדרך חיים רוחנית האדם יכול לקיים את עצמו בשלמות, ולמצוא מנוחה לנפשו. כשהוא אינו מוצאה, הוא שוקע בתחרות בלתי פוסקת. הוא מתחרה בעצמו. באחיו. ובבגרותו יתחרה בשותפיו ובבן/בת זוגו.
תחת החזות של רכות נשית מסתתר אדם הזר לאינטרסים שלו, ובעצם זר לעצמו.
הוא עושה את מעשיו בחיפזון, בגלל רצונו לנוח, לברוח מהמטלה, בחירותיו נוטות להיות שליליות. הוא קשה לעצמו כמו לסביבתו, ומתחבר אל אחרים על ידי שהוא כופה עצמו עליהם. הוא עושה זאת בתחכום ובנועם הליכות, תוך שהוא מתחנחן ומתיפייף. יתרונו ביכולתו לשמור סוד.
יש לו “אלף כשפים”. הוא בעל קסם אישי רב.
הוא נרגן, יש בו נשכנות, רואה את השלילי בכל מצב, וניזון משלילת הדברים.
הוא תאוותן שלא יכול לעמוד בפני פרץ תאוותיו. עסוק בטיפוח האגו שלו ובהרחבתו, ולכן עוסק בתחומים שונים ומגוונים.
קשה לו להעניק מעצמו לזולת, ולמרות שחשובה לו דעת הסביבה עליו, קשה לו להיפתח עד הסוף.
בשעת כעס, אינו יודע רחמים, אבל עם כל זאת למי שיודע איך לפנות אליו, קל להטות את דעתו הוא מתחרט בקלות.
התנהגות זו אופיינית כל זמן שהאדם אינו נאמן לעצמו, אינו בוטה בצדקת דרכו והמטרות שהציב לעצמו. אם ילמד להתמיד במשימותיו (דבר לא קל עבורו), ויהיה נחוש בהשגת מטרותיו, יוכל למצוא את שלוות נפשו בעולם האידאות.
רק בזמן שיתרחק מן ההמולה החיצונית ויתכנס אל תוך עצמו, יוכל למצוא בתוכו את היכולת לסלוח ולוותר לכל אותם אנשים ומאורעות שלטענתו גרמו לו להיקלע לבעיות.
עיון מעמיק באישיותו של האדם יגלה, שהמניע למעשיו הוא חוסר הביטחון הרגשי שממנו הוא סובל.
הוא משקיע את כוחו בעבודה קשה כדי להגיע אל ההצלחה, ומגלה שיש לו כוחות אדירים כשהוא פועל להגשמת מטרותיו.
נון סופית
מסמלת אדם שפתר את הדילמות הרגשיות שלו. נכנס באומץ אל תוך המרתפים האפלים של תכונות ה-נ’, והצליח לנתק את הקשר הבלתי ניתן להתרה.
הוא מטהר את עצמו מרגשותיו השלילים באמצעות פנייה אל הנאצל, אל הנשמה, הוא מתייחס אל הזיכרונות הקשים כאל נפילה בלתי נמנעת שדחפה אותו להתפתחויות הגדולות של חייו. אז הוא סולח לעצמו ומבין שרק בנקודת האמת הוא ימצא את המפנה בחייו.
הוא מפנה את כוחותיו ליצירה, ושולח נון עמוקה, נון של משמעות. מעדן את תכונותיו ומביאן לדרגת אומנות.
רק כשהוא משנה את הניגון מנוגה ועצוב לניגון שמח, רק כשהוא רואה את הדברים באורם החיובי, את החצי המלא, הוא סוחף את עצמו ואת סביבתו לגבהים.
הוא יכול לקיים את עצמו רק בסביבה של שקט במשמעות של השתקה הרגשות והתאוות מתוך ידיעה ש”מים שקטים חודרים עמוק”.
התשובות נמצאות עמוק בתוך אישיותו.
גילוי האות במישור הפיסי והרגשי
האנרגיות הרוחניות, המתבטאות בכל אות ואות, מתגשמות גם באיברים פיסיים. המקובלים מצאו קשר בין האות הראשונה בשם לבין איברים פיסיים מסויימים שכינוים מתחיל באותה אות, וכך יכלו להצביע על רגישות ו/או על חולשה באיברים אלו לפי שם האדם. אצל בעלי שמות המתחילים באות נ’ עלולות להתגלות בעיות בנשימה, אבנים בדרכי השתן ואצל נשים בעיות במחזור החודשי.
אנרגיית האות משתקפת גם במישור הריגשי והנפשי. הבעיות הרגשיות המתגלות באות נ’ יכולות להתבטא בחוסר שקט ובחוסר יציבות (האדם נע ונד ואינו מוצא לו מקום), נטייה לנדנוד אנרגית האות יכולה להוביל לנהנתנות בלתי מבוקרת. ולמיניות ללא ביקורת.
המקובלים הורו שברגע שהאדם מזהה את כשלונו ומתוודה עליו בינו לבין עצמו, ומעלה את הבעייה לתודעה, מתחיל תהליך של תיקון הנפש ושכלולה, המשפיע ברמה הרגשית/פיסית.
האות הינה פתח לעולם רוחני המסומל בתוכנה של האות, אדם ששמו מתחיל ב-נ’ יכול לתקן ליקויים בנפשו על-ידי אמירה של מילים מסויימות שהן מוליכות אנרגטיות לתיקון הנפש: ניאצנו, נאפנו, נשך ומרבית, נטית גרון.
צופן האות ~ נ ~נון
“כי נפלתי קמתי כי אלך בחושך ה” אור לי”
מסמלת את הנאמנות, את הנשמה, אבל גם את הנפילה ואת יכולת התקומה בעקבותיה. מסמלת את הנר, שמאיר מתוך החומר. את האדם הנולד, את הנצח באמצעות ההתחדשות של הנעורים.
נון הסופית מסמלת את השחרור, את פתיחת הרגל ולכן מסמלת את הגאולה.
נ’ היא אות של נאמנות, מייצגת את האור, את הקסם וההתחדשות, את הנשמה!
המקובלים שילבו את המילים הבאות בתוך תפילותיהם. חזרה עליהן בקול, פעמים אחדות, פועלת ומשפיעה על הלך הנפש.
מילות מפתח: נאמנות, נבואה, ניגון, נדיב, ניצן, נשיקה, נשמה, נתינה.
רק אחד עשר פסוקים המתחילים באות נ’ ומסתיימים באות נ’ נמצאים בתורה, ולפי גדול המקובלים הרמב”ן הם מסוגלים להציל מעין הרע ומכישוף, וטובים במיוחד לאשה הרה וולדה.
ר’ יהודה החסיד אמר שהקורא אותם מבריח שטן ממנו. ואלה הם-
“נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן”
“נחנו נעבור חלוצים לפני ה’ ארץ כנען, ואנחנו אחוזת נחלתנו מעבר לירדן”
“נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה’ אלהיך אלי תשמעון”
“נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים קדוש משכני עליון”
“נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען”
“נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן”
“נפתי משכבי מר אהלים וקנמון”
“נריי נשמת אדם חופש כל חדרי בטן”
“נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמותיך כריח לבנון”
“נדו מתוך בבל ונארץ כשדים צאו והיו כעתודים לפני צאן”
“נושקי קשת מימינם ומשמאלים באבנים ובחיצים בקשתי מאחי שאול מבנימין”
תפילה
“יהי רצון מלפניך ה’ אלוהי ואלוהי אבותי
שתתמלא רחמים עלי ותצילני לני ולכל משפחתי
ולכל ישראל מעין הרע ומכל מיני כישוף,
ותבריח היצר הרע והשטן ממני.
וכשם שפרשת כנפיך על אבותינו במדבר
והיצלתם מעינא בישא דבלעם הרשע,
כן תפרוש כנפיך עלי ברחמיך הרבים,
ואהיה מכוסה במכסה והנהגה בשמותיך הקדושים
אמן נצח סלה ועד.”
(מתוך “מורה באצבע”, לרב החיד”א)
