האם רחל זה שם קשה, מעותד לבעיות בחיים?
שינוי שם בכדי להשיג משוואה קלה יותר או חיים נוחים יותר הם כמו כפיה על ישיבה והתניידות בכסא גלגלים לאדם בריא ההולך על רגליו.
האם רחל זה שם קשה, מעותד לבעיות במשך ? אני חווה המון קשיים, שום דבר לא הולך לי בקלות, אני סובלת מאז שאני מכירה את עצמי האם כדאי לי לשקול החלפת שם בכדי להמנע מהקשיים שאולי השם גורם לי?
אומרים חכמים ‘שמייא גרים’ ששמו של האדם גורם לכל מה שקורה לו בחיים לטוב ולמוטב.
רחל נפטרה בקיצור חיים, סבלה סבל לא פשוט והנורא מכל שהיא לא זכתה לממש את אהבתה ליעקב ואת מקומה תפסה אחותה, בנה יוסף היה שנוא על אחיו ועבר בעצמו מעבר ליתמות סבל אדיר.
האם היו קוראים לי בשם אחר הייתי משיגה חיים טובים יותר ממה שאני חווה עם השם רחל?
שאלות מהסוג הזה ועוד רבות בנושא שמות אני מקבל חדשים לבקרים אולם היום יום ‘אזכרת’ רחל אמנו במסורה אנסה לתת מענה באופן חלקי על השאלות הרות הגורל הללו.
אומרים שהשם (כיעוד) בוחר את האדם ויש אומרים להיפך שהאדם בוחר את שמו והאמת לדעתי שלא מדובר בדיכטומיה (פיצול לשניים) אלא ששתי התשובות נכונות וננסה להבין.
שם האדם בהתייחסות המיסטית ולאו דווקא כמייצג חברתי מבטא בו זמנית את יעודו של האדם ואת הכלים למילוי יעדי האדם נושא השם. כלומר יעוד הוא כמו משרה שמחפשת את מי שיאייש אותה והאדם המתאים ביותר באותו הזמן נבחר למשרה הזו, לצורך ההבנה נקרא לו ‘הנבחר’ בנקודה הזו הנשמה הזו שבחרה להתמודד על התפקיד ונבחרה. צריכה גוף, כלים בכדי לקיים את יעודה לכן הנשמה בוחרת לה את מקום הגידול הנכון לה, את מבנה הגוף, את החברים לדרך ואת המקומות מהם היא יכולה לצמוח.
אפשר לומר שהנשמה בחרה לה שם ‘קראה לה שם’ כלומר הנשמה הזו קיבלה חקיקה כמו מנגינה הנחרטת על תקליט. והמטרה של הנשמה הזו בעולם להצדיק את השם שהיא בחרה וניתן לה.
עד כאן החלק שלפני הלידה, זמן הלידה הוא פונקציה של היעוד והתפקיד שעל הנשמה לבצע. אחרי הלידה ההורים בוחרים לקרוא בשם לנולד מתוך אינטואציה ותשדורת בלתי אמצעית בין נשמת התינוק לבין ההורים.
תפקידו שם השם לנתב את פעולות האדם, תכונותיו, ופעולותיו על מנת שיתאימו ליעוד. עצם הקריאה בשמו של האדם מזכירה לו את מנגינת חייו ועוזרת לו להתכוונן מחדש בזמנים שהוא טועה מדרכו היחודית, או שהוא איבד את דרכו מתוך נהייה אל המוות.
לחיות משמע לבטא את שמו – יעודו.
למות – להיות בפועל אחר ממה שאני בכוח.
עוד הבנה חשובה אין דבר כזה שם קשה או שם קל יש את מי שבוחר לחיות את שמו ויש את מי שמתנכר לשמו והקשיים הם קשיי הסתגלות להיות מי שאתה לא יכול להיות.
לאור ההקדמה ננסה להבין את השם רחל, עצם הבחירה שלך בשם כל כך טעון ומשמעותי במסורת היהודית מעיד כאלף עדים על מאווי נשמה מאוד גבוהים להיות אהובתו זוגתו (נקבת הזכר) של יעקב אבינו ע”ה מידת האמת והתפארת, האב המייסד של קהל עדת ועם ישראל הקרואים על שמו. זו משימה שדורשת נשמה עם אומץ ותעוזה רבים.
מה לדעתך היה צריך להיות בית הגידול הסביבה החינוכית של נשמה כזו? נוכל למצוא תשובות בסיפור של בנה של רחל יוסף שתקופת הכשרתו להיות מושל מצרים עברה בכור ההיתוך של המכירה לעבדות, העבדות עצמה והליטוש של 12 שנות בית סוהר בבור האסורים של המלך פרעה.
בכדי להיות ‘רחל’ צריך לעבור מחנה אימונים מאוד תובעני. הבשורה הטובה שזה מה שמתאים לך ובמקביל מחנה האימונים (הקשיים שאת חווה) מכשירים אותך בדרך שדום דרך או תודעה לא יכולים להרשות לך להיות.
שינוי שם בכדי להשיג משוואה קלה יותר או חיים נוחים יותר הם כמו כפיה על ישיבה והתניידות בכסא גלגלים לאדם בריא ההולך על רגליו.
המצחיק הוא כשאתה עושה את מי שאתה צריך לעשות בהתחלה אתה פוגש התנגדות ולאחר מכן ממלאה אותך תחושת יעוד והגשמה עצמית. הרי לא יעלה על הדעת לצעוד בשבילי החיים עם נעלים קטנות במידה או כמה מידות מיכוון שהן יפות ואופנתיות.
סיפורה של רחל אמנו יכול לשמש תוכן חינוכי למי שסכתה לשם רחל. מקור לא אכזב להשראה מיתוך לימוד והתלמדות מסיפור מסכת חייה כפי שזו נפרשת לעינינו בתנ”ך וספרות המדרשים והתלמוד ולספק תשובות ראויות לשאלות חיים שאישה ששמה רחל נתקלת בהם.
הדברים האמורים למעלה נכונים ומדוייקים לכל מי שיש לו שם תנכי, שם עם היסטוריה וסיפור חיים עם אדם שהתמודד עם השם המסויים ויכל לו.
אחד החכמים אומר שמי שזכה לשם תנ”כי הנשמה שלו היא ענף מנשמת אותו האיש או האישה הראשונים הנושאים את אותו השם כלומר אם קוראים לך אברהם את בעצם מבטא את אברהם אבינו בוורסיה עכשיווית וגם שקבלת את אותם תכונות ויכולות והתנסויות השאלה הבלתי פתורה מה אתה עושה עם כל העוצמה הזו האם גם אתה בבחירתך תוליך את אברהם אבינו שאתה לארץ המובטחת?
יש הרבה עוד להאריך ולהסביר בנושא אולם במסגרת הנוכחית נתתי הצצה קטנה ולא מספיקה וסליחה על כך. אם הדברים עדיין לא ברורים הסיבה לכך שצריך הקדמות נוספות ולהבין לעומק את התורה הגדולה הזו.
לעילוי נשמת יקירי וידיד נפשי יצחק אלחנן פדידה המאמן והטריינר שבחר לו להשראה וכמקור חינוכי את דמות דיוקנה של רחל אמנו ובמשך שנים רבות מידי שבוע היה פוקד את קברה ומבקש הדרכה והכוונה למודרכיו ומונחיו.
התמונה מיתוך הפייסבוק של ביתו, מי יתן ותמצאי נחמה.
