יום שבת
“המליך אות ת’ בחן וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בהם צדק בעולם יום שבת בשנה ופה בנפש זכר ונקבה (ספר יצירה, פ”ד מי”ד)
מספר על האדם
הנולד בשבת ניחן ביכולת לקבל על עצמו אחריות. ב”אחריות” אנו מתכוונים ליכולת להעריך את תוצאות מעשינו ולהיות אחראים על כל הקורה לנו.
אדם זה מוצא את מלכותו ביכולת השליטה שלו על מחשבותיו ורגשותיו ושיא שליטתו בעצמו הוא בנסיון לבלום את תאבונו האדיר. חייו מתנהלים כמאבק של דחיקת רצונותיו הפיזיים לתוך מסגרות ממוסדות וידועות מראש.
הוא לא נותן לחשקיו לנהל את חייו. כשהוא מגיע לשליטה בשלושת המישרים – פיזי, רגשי ושכלי הוא מוצא את מנוחת הנפש שאינה יודעת שובע.
הוא חי בתחושה עמוקה של החמצה, ומרגיש שאינו ממצה את חייו. הוא מבין שאין חשיבות לקליפות החיצוניות, למסכות שהוא לובש, לסממני המעמד. הוא יודע שאין תחליף לאמת פנימית ולתוכן אנושי מהותי, וכל חייו הוא מחפש אותם.
יש בו מהמלנכוליה, הנובעת מתחושות אלו. הוא חושש מהשתלטות העצב על חייו ונלחם בו תדיר. הוא לומד להשתמש בפחד כבמנוע הפעלה להתפתחות, ובעצב-כבמקור לשמחה.
הוא רוצה לנכס לעצמו את המעשים כאן ועכשיו, אך בתוכו הוא יודע שרצון זה אינו ניתן להשגה אלא אחרי עבודה קשה, מאומצת ורציפה.
המאבק הרגשי והרוחני שלו גורם לו לא פעם שיברח לעולמות גבוהות, ושינסה להתמודד עם שאלות פשוטות באמצעות רעיונות מתחום הפילוסופיה.
יש החושדים בו שהוא איש רוח, אבל למעשה הוא מנסה להסתיר את תשוקותיו האדירות תחת מעשה של צרכים רוחניים.
יש בו זעם פנימי והוא אוגר אותו בתוכו, שומר עליו לבל יתפרץ חלילה, ומפנה את כל כעסיו אל עצמו, וכך בתשובה למצוקותיו הוא בורח מכעסיו ופונה לרוחני וחוזר חלילה.
יש שהוא מתמכר להנאות גופניות פיזיות כמו מגע, ליטוף, ומשקיע את עצמו בעבודה פיזית ובלבד שירגיע את מוחו החקרני והלא רגוע.
הוא נוטה לשכוח את עצמו ומפתח רצון חזק להגיע לאנשים אחרים מתוך מחשבה שהיכרויות רבות יותר עם אנשים, מקומות ותרבויות ירחיבו את אופקיו ויגלו לו עולמות קסומים. הוא מטיל על עצמו עומס נפשי אדיר ומפתח את תכונת מציאת החן שבו.
הוא חינני מאד, הוא חושב שאם ימצא חן בעיני האנשים המתאימים, ייפתחו בפניו השערים לכל מקום.
הוא נמשך אל כל מה שנראה ונשמע הרמוני, ומתרחק מכל מה שמכוער בעיניו ובעצם חושך בפניו את הפגמים הנמצאים בתוכו.
בבגרותו ינסה לחוות חוויות רוחניות, יתעסק בתאולוגיה, יחפש סמינרים לצמיחה ולמודעות עצמית, או יעסוק בתהליכי למידה אחרים מתוך מטרה מוגדרת של הרחבת האופקים עד גבול יכולתו.
תכונת החוקר שבו תוביל אותו להתעסקות בחומר מתוך תקווה להבין את תכונותיו וסודותיו.
בעולמנו המודרני הוא יהיה איש תוכנה טוב, יפעיל מערכות מרחוק באמצעות כתיבת נהלים והגדרות.
עם שליטה בכעס וברצון לשנות דברים בתוספת שלמות רגשית והרחבת אופקים הוא יכול להוביל את עצמו לחוויה, המשותפת לכל הדעות, חווית ההארה שהיא גילוי והדרכה מתוך פנימיותו של האדם.
