שמך מתחיל באות ב’ מה זה אומר עליך

מפתח האות בית

ערך מספרי – 2

מקביל  ליום ראשון

תכונה חיובית – חוכמה

היפוכה – איוולת

תכונת המזל – רגשות

שער לתודעה – עין ימין

כוכב שולט – שמש

צבע – לבן

ישות רוחנית גברית – אברהם אבינו

כלי נגינה – כינור

מילת מפתח – ברכה

מלאך ממונה – גבריאל

“אל תקרי ב’ אלא בית. אמר הקב”ה בניתי יצרתי תכנתי. בניתי ב’ פלטרין שלי אחד למעלה וא’ למטה, יצרתי כל סדרי בראשית. תכנתי חיי עוה”ב. שנאמר מי תכן את רוח ה'” (אותיות דרבי עקיבא)

“נכנסה אות ב’. אמרה לו: רבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם, כי בי מברכים אותך למעלה ולמטה. כי ב’ היא ברכה. אמר לה הקב”ה: ודאי בך אברא את העולם. ואת תהיי ההתחלה, לברוא בך את העולם” (הקדמות הזוהר, אותיות דרב המנונא סבא)

“הבינה והברכה לחי עולמים” (שיר היחוד, בתוך פרקי היכלות)

“בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד” (תהילים קמ”ה, ב’)

ב’- מסמלת את הבית שעוצר בתוכו את הברכה. מסמלת את הבינה שהילד קונה מתוך לימוד האלף בית. אחרי ההתנתקות מה”אני” הברכה מתחילה לשרות, כדי לשמר את הברכה צריך בית, האוצר בתוכו את הצלחות היחיד. ב’ מסמלת את השניות והריבוי.

כשאדם מתרכז, הוא מתמקד בלב, כשהלב חצוי אנו מכנים אותו לבב, ה-ב’ מסמלת יותר מעולם אחד. מסמלת את הבן (שיש לו אב, יש לו מקור, ולכן החיבור בין א’ ל-ב’ נותן את המילה אב), עולמנו הוא עולם של זוגות והפכים, ולכן ה-ב’ היא נושאת ההפכים.

היא מסמלת באר מים חיים, את הבכורה, את הבנייה, בנייה של צעד אחר צעד, אות המכילה בתוכה, תובעת בעלות על דברים. יש בה גם מן הברק, היא אות בוראת.

ב’ היא אות של ברכה והצלחה מייצגת את הריבוי, את ההפכים, את המים, את הבעלות, את הבנייה!

המקובלים שילבו את המילים הבאות בתוך תפילותיהם, חזרה עליהן בקול, פעמים אחדות, פועלת ומשפיעה על הלך הנפש: באר, בגד מלכות, בינה, בית, בן, בירור, ברכה, ברית, במה, בוקר

מספר על האדם

הוא דוגמא של מעלה, למטה בעולם הזה, הראשון הוא עליון השני הוא כאן. יש לו צורך בהתבוננות חיצונית ופנימית, צורך בבינה.

הוא אוגר בתוכו, מעין בריכה של רעיונות, הוא אדם שהבריאות חשובה לו מאד.

בדרך כלל, אלו הם אנשים בעלי יכולת להוציא דברים מן הכוח אל הפועל.

אדם זה צריך חיים ברורים ובהירים, יש לו מן הקצוות, והוא מנסה לחבר ביניהם – להיות בריח.

הב’ מסמלת אישיות הדומה במאפייניה לבצל בעל גלדים רבים. הוא תמיד יהיה בן/בת של מישהו. כשאדם זה לא יצליח הוא יתקדם גם במחיר של בדיה. יש לו צורך להוכיח את בקיאותו בתחומי חיים רבים והוא בעל יכולת ביותר מתחום אחד.

הוא בונה את עולמו כבנאי, שלב אחרי שלב. הוא זקוק להתחלות, הוא יסודי ובונה את חייו על יסודות איתנים. יש בו מהרעננות של המתחיל, ומהאופטימיות של הבוקר.

הוא זקוק להתפתחות מתמדת, מעריך ומעריץ חוכמה ובז לטיפשות. כשהאות ב’ מופיעה בראש מילה, תכונתו הדומיננטית של האדם תהיה תכונת החוכמה.

חוכמה = כוח-מה, החוכמה היא היכולת לחדור לתוך הדברים, אל התכליות שהן הסיבה לבנייה. דוגמת בית שתכליתו היא שימור הקשר הבין-אישי על מנת לקיים משפחה. סיבת הבניין היא הילדים, יצירת בית גידול עבורם. הוא יטפח את חבריו הקרובים ויהפוך אותם לבני בית.

הוא יבטל את ענייני העולם הזה ויתעסק יותר ויותר בחיפוש תכליות גבוהות יותר.

לגבי דידו, הבית חשוב רק במידה שהוא מקדש את מה שנמצא בתוכו. במקום שאין בו תוך, הוא ישתמש בחוכמתו לחורבן והרס.

הצורך שלו בחוכמה יהפוך אותו באופן טבעי לצרכן של חוקים והגדרות. הוא תובע בהירות ושונא מצבי עמימות. ניתן למצוא אותו עוסק במקצועות המצריכים תכנון מדוייק כאדריכלות, משפטים וכל אותם תפקידים המגדירים פעולה.

גם בילדותו הוא עושה את הבחירות שלו בעצמו, ואי אפשר לאכוף אותו לבחור בדברים שאחרים בחרו בשבילו.

כשהב’ נמצאת באמצע שם או בסופו, השם מלמד על שאיפת האדם לנסתר, הוא יתעסק בהשקעות ארוכות טווח, יוכל לעבוד בתפקידים בעלי סיכון גבוה, תהיה לו נטיה לחקרנות שמטרתה להבין את הסיבות המניעות אנשים אחרים לפעולה, מכאן נטייתו לעסוק בכל תחום המחייב עריכת מחקר פיסי או רגשי. יש נשים שימצו את עצמן בגילוי הנסתר שלהן דרך לידה והורות או באמצעות תהליכי הוראה ואז תהיינה מורות מעולות.

יש לאדם זה יכולות אינטואיטיביות גבוהות, הוא יכול להבין גורמים המקלקלים מערכות קיימות ואת הדרכים לתיקונן.

יש בו מחוכמת הזקן ונטייה לווכחנות, הוא בעל תוכחה ותמיד יבקר ויוכיח את סביבתו. מוחו החקרני תובע ממנו לחקור כל דבר, תכונה זו יוצרת אצלו את מידת הביקורת. בתחילת חייו הוא יבקר את סביבתו הקרובה, וככל שיתבגר יפנים תכונה זו ויבקר את עצמו. הוא יעסוק בתיקון עצמו לאורך כל חייו.

לשונו היא החרב והחנית שלו. בכוח תבונתו ולשונו הוא יפלס את דרכו בחיים.

הוא נעים לסביבתו, אדם נותן, הצריך חברה. בבגרותו יקיף עצמו בחברת צעירים וישפיע עליהם מחוכמתו.

הוא חייב לעסוק בריבוי של דברים, להצליח בו זמנית במישורים השונים. אם יוכל לקיים את עצמו בכמה ממדים (פיזי, רגשי, נפשי), יצליח בחייו.

תכונתו הדומיננטית היא תכונת החוכמה.

גילוי האות במישור הפיסי והרגשי

האנרגיות הרוחניות, המתבטאות בכל אות ואות מתגשמות גם באיברים פיסיים. המקובלים מצאו קשר בין האות הראשונה בשם לבין איברים פיסיים מסויימים שכינוים מתחיל באותה אות, וכך יכלו להצביע על רגישות ו/או על חולשה באיברים אלו לפי שם האדם.

בבעלי שמות המתחילים באות ב’ תיתכן רגישות בבטן (כאבי בטן, גזים), כאבי שרירים (בשר), בעיות בגלגל העין (בת עין).

אנרגיית האות משתקפת גם במישור הרגשי והנפשי. הבעיות הרגשיות המתגלות באות ב’ נובעות מ”בן ובת” דהיינו חינוך הילדים.

המקובלים הורו שברגע שהאדם מזהה את כשלונו ומתוודה עליו בינו לבין עצמו, ומעלה את הבעייה לתודה, מתחיל תהליך של תיקון הנפש ושכלולה, המשפיע ברמה הרגשית/פיסית.

האות הינה פתח לעולם רוחני המסומל בתוכנה של האות, אדם ששמו מתחיל ב-ב’ יכול לתקן ליקויים בנפשו על ידי אמירה של מילים מסויימות שהן מוליכות אנרגטיות לתיקון הנפש: בגדנו, בלי דעת, ביטוי שפתיים.