כף
ערך מספרי – 20
מקביל ליום רביעי
תכונה חיובית – חיים
היפוכה – מוות
תכונת המזל – תקשורתיות
שער לתודעה עין שמאל
כוכב שולט – כוכב (מרקורי)
צבע – ורוד כהה
ישות רוחנית גברית – משה
ישות רוחנית נשית – חנה
כלי נגינה – עוגב
מילת מפתח – דיבור
מלאך ממונה – מיכאל
“זו כ”ף שבועה, כף שהוא מכה זו על גב זו בשמחה רבה, סעודה של צדיקים לעוה”ב”
(אותיות דרבי עקיבא)
“באותה שעה ירדה מלפניו אות כ’ מעל כסא כבודו. נזדעזעה ואמרה לפניו: רבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם, כי כבודך אני. כשירדה אות כ’ מעל כסא כבודו, נזדעזעו מאתים אלף עולמות ונזדעזע הכסא, וכל העולמות נזדעזעו לנפול. אמר לה הקב”ה כ”ף כ”ף, מה אתה עושה כאן, לא אברא בך את העולם, שובי למקומך, כי בך כליה, ובך נשמעה כלה ונחרצה, שובי לכסאך והיי שם. באותה שעה יצאה מלפניו וחזרה למקומה”.
(הקדמות הזוהר, אותיות המנונא סבא)
“הכתר והכבוד לחי עולמים”
(שיר היחוד, מתוך פרקי היכלות)
“כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו”
(תהילים קמ”ה, י”א)
כ’ מסמלת את הכתר. משהו שנמצא מעל לאדם ומשנה את התנהלותו. מסמלת את המטרות של האדם ואת הכלים להגשמתם.
כתר הוא כתר של מלכות, של כהונה, של תורה וחוכמה, של שם טוב. הוא עיטור והוא גם סוגר, מכתר, מגדיר דברים וסוגר אותם. המלכות מפרידה ומגדירה וכך מושלת. כתר הוא מושג קבלי, המציאות הרוחנית הגבוהה ביותר. מסמל את הכלי, את הגוף עצמו.
כ’ מסמלת את הכף המושטת, הכלי לקבל. הכלי שבו אנחנו אוכלים את מזונותינו. היא כלי קיבול. מסמלת את היכולת להשתמש בדמיון לתפיסת דברים המרוחקים מאיתנו (הוספת כ’ ל-לילה הופכת כלילה, שחור כהר וכד’).
יש מוטיב של כפייה ב-כ’, היא כופה עלינו לקבל עד כמה שאנו יכולים להכיל. ובהתאם לגודל הכלי, כך תוכנו. כ’ היא גם אות של כאב, גילוי משהו מהפנים אל התודעה שבחוץ, הכאב משמש כ-אב לנו, מורה על הדרוש תיקון.
זוהי אות של בכי, תחושה של אובדן ובעקבות הבכי יש תחושת התנקות.
כ’ היא אות של קבלה, מייצגת את החוכמה, את ההגדרה, את הגילוי, את המלכות!
המקובלים שילבו את המילים הבאות בתוך תפילותיהם, חזרה עליהן בקול, פעמים אחדות, פועלת ומשפיעה על הלך הנפש: כוח, כבוד, כביר, כד, כנפיים, כס, כסף, כפרה, כריעה, כהן
מספר על האדם
אם אדם אינו כולל בתוכו איכויות מסוימות, אם אינו הופך להיות “כלי” לתפארת, הוא מוצא את עצמו חי חיים של כלום, של חסור מימוש. אם אינו חי את חייו במלואם, הוא נכקרת מהחיבור אליהם.
אדם זה אינו יכול להתעלם מצרכיו הפנימיים, וחייב ליצור לעצמו חיים איכותיים, וכאדם יוצר הוא גם רוצה ליהנות ממעשה כפיו.
“יגיעת כפיים”, הכפיים עושות את העבודה (למרות שכל הגוף עושה, הכפיים הן הסמל לכך). כ’ בשמו של אדם מסמלת את תבונת הכפיים, היכולת לקיים למעשה את הבנותיו.
האדם חי את חייו כמו שמאי שמעריך את יכולתו של כלי קיבולו, ואיתה הוא מבקש לחיות (על פי הקבלה, גודל הכלי משפיע על מהות המילוי). זוהי אות הפותחת ערוץ של מערכת כללים ברורה של חיים, מכלול שלם. כשהאדם אינו מצליח לחיות את מהותו, ה-כ’ הופכת לכיליון, “כלה ונחרצה” אבל ניתן להפכה גם ל-כלה לחתן, (כלה = כלו ימי נערותה).
אופיינית לאדם זה הוא הסיסמה “ובחרת בחיים”. הוא נע בגבול הדק שבין אור לחושך, בין טוב לרע, בין הנכון וללא נכון, חייו הם מאבק בלתי פוסק בניסיון להגביר את החיוב על השלילה, את הטוב על הרע.
את מאבקיו הוא מנהל בחן, כולו אומר כבוד והדר. יש בו מתכסיסי המלוכה, הוא יורד אל תהומות נפשו ומעלה מתוכם את הנעלם בחייו אל פני השטח ואז הוא חי אותו גלוי לאור השמש.
חייו הם שרות לתכליות חברתיות נעלות. יש לו נטייה לסימני מעמד, הוא בורר את חבריו, ומקרב אליו את הטובים והמיטיבים. בתחום המקצועי יכולתו זו מעמידה אותו בין אלו המנצלים את אוצרות הטבע לשימוש האדם.
הוא אוהב את המעמד הגבוה, ורוצה להשתייך אליו, אוהב להצליח וגם מצליח להגשים את ציפיותיו.
יכולתו להצליח נבנית על יכולתו לחצוב מתוך נפשו את הכוחות להצלחה.
כשהוא אינו מצליח לתגבר את כוחותיו, הוא מעורר את איבת הסביבה כלפיו. הוא חותר לשלום ושלווה כי הוא חושש שישקע בתוך דכדוכי נפשו.
הוא נוטה לבטוח ולמוכר, הוא צריך קרקע יציבה תחת רגליו, לכן, הוא אינו מסתכן להגיע לגבהים בתחומי החיים השונים. הוא נקמן ושומר טינה עד שהוא נפרע משונאיו.
הוא תומך בחיים ליברליים, פתוחים, בחופש בכל תחום. הוא אוהב לרצות את האחרים ולמצוא חן בעיניהם, מכאן נובע האגו החזק שלו. יש לו נטייה לממוצע.
חייו הם שרות לתכליות חברתיות נעלות.
גילוי האות במישור הפיסי והרגשי
האנרגיות הרוחניות, המתבטאות בכל אות ואות, מתגשמות גם באיברים פיסיים. המקובלים מצאו קשר בין האות הראשונה בשם לבין איברים פיסיים מסויימים שכינוים מתחיל באותה אות, וכך יכלו להצביע על רגישות ו/או על חולשה באיברים אלו לפי שם האדם. אצל אלה ששמותיהם במתחילים באות כ’ תתגלה רגישות בכף היד, בכליות, בכבד, בכתפיים.
אנרגיית האות משתקפת גם במישור הרגשי והנפשי. הבעיות הרגשיות המתגלות באות כ’ הן שהאדם אינו מכבד את זולתו, מזלזל בעצמו ובהוריו, או מתקשה בקבלת החלטות.
המקובלים הורו שברגע שהאדם מזהה את כשלונו ומתוודה עליו בינו לבין עצמו, ומעלה את הבעייה לתודעה, מתחיל תהליך של תיקון הנפש ושכלולה, המשפיע ברמה הרגשית/פיסית.
האות הינה פתח לעולם רוחני המסומל בתוכנה של האות, אדם ששמו מתחיל ב-כ’ יכול לתקן ליקויים בנפשו על ידי אמירה של מילים מסויימות שהן מוליכות אנרגטיות לתיקון הנפש: כיזבנו, כיחשנו, כחש וכזב, כנסיה שלא לשם שמיים.
