כתבה | אות משמיים

פריגן, תושב אשדוד, מיסטיקן ובקיא באסטרולוגיה ונומרולוגיה קבלית, מוציא ספר חדש “שם עם מזל” – בו הוא מסביר להורים איך לבחור שם לילדם הטרי. ומבהיר: “אני יושב על התפר שבין חרדיות לבין הכמיהה של הציבור החילוני ליהדות אחרת.

מדונה מתעניינת בתורת הקבלה? היא בסך הכל מחפשת פרסום ורוצה להיות סטארית עוד יותר גדולה אפילו ממה שהיא כיום. לכן היא שינתה את שמה לאסתר, ומי ששמיעתו חדה יבחין מיד שהשם אסתר מקפל בתוכו את המילה האנגלית “סטאר”, כלומר כוכב. כך מסביר רזיאל פריגן, תושב אשדוד, מיסטיקן כריזמטי ובקיר באסטרולוגיה קבלית, שגדל במשפחה חילונית למהדרין וחזר בתשובה אחרי שהחליט להכיר את היהדות לעומק. “מה שמדונה לומדת”, הוא קובע בפסקנות, זה לכל היותר סוג התפתחות עצמית טרנדי, ואולי גם קבלה ברמה העממית ביותר.

עדיף שתלך ותעשה מדיטציה טרנסצדנטלית. זה נראה לי מתאים לה יותר.

פריגן הוא פריק חרדי יאפי, אוהב לעשן מקטרת נוסח אריה דרעי בימיו הטובים, ועונב עניבה גם ב-30 מעלות בצל. הוא מחייך כששואלים אותו על שמות של מפורסמים, כמו למשל של ראש עיריית אשדוד, צבי צילקר. “מכיוון שהשם צבי מרמז על ארץ הצבי, צילקר מצליח במיוחד בנושאים של בנייה, המסמלת א הקשר הפיזי של ואל ארץ ישראל. בכלל, אנשים הנושאים שמות תנ”כיים, סביר להניח שיהיה להם קל יותר להגיע למשרות מפתח. המנהיגים שלנו, לאורך כל ההיסטוריה, נשאו שמות תנ”כיים”. ואם בראשי עיריות עסקינן, (פה טעיתי בהערכה שלי אז ) צר לנו לאכזב את ממלא מקומו של צילקר, ד”ר יחיאל לסרי, “על פי הקבלה”, אומר פריגן, “השם יחיאל מקביל לספירת היסוד”, שהיא ספירת מעבר, ועל כן הוא יוכל להוביל ולנהל את העיר רק בתקופת מעבר. רעיונאי ובעל חזון – כן, אבל להיות בפועל המלך – לא, כי על פי שמו הוא לא שייך לספירת המלכות”.

וצילקר כן שייך אליה? “כן”.

ומדוע אריאל שרון הוא ראש ממשלה, ואילו על שמעון פרס נגזר כפי הנראה אחרת?

“זה פשוט”, מסביר פריגן, “אריאל הוא שמו של המלאך האחראי על מזל טלה, ומי שקרוי על שמו ניחן בתעוזה יוצאת דופן, שרון, על פי המסורת, הוא הכינוי לעם ישראל, כך שמה הפלא ששרון הגיע לאן שהגיע?”

שמעון פרס לעומתו, משלם ביוקר על כך ששמו הפרטי הוא כשם שבט שמעון, שלדברי פריגן קולל על ידי משה רבנו, ולכן לעולם לא ינהיג את ישראל לאורך ימים. “הדבר המשמעותי ביותר באדם הוא שמו הפרטי”, פוסק פריגן, “והוא שקובע במידה רבה את עתידו וגורלו. אם אנחנו רוצים לבחור שם שייתן לילד עתיד טוב ולחנך אותו בדרך שהולמת את נטיותיו המוכתבת מזמן לידתו, נושא השם צריך להישקל על ידי ההורים בכובד ראש”.

אשר לראש עיריית קרית-גת, אבירם דהרי, שעל פי הידיעות בתקשורת שוקל לשנות את שמו בשל מצוקותיה של עירו, יש לפריגן עצה ידידותית. “למה הוא הולך רחוק? במקום לשנות את שמו, הייתי מציע לו ללמוד פרק בפסיכולוגיית המעמקים כי על פי שמו הפרטי – יש לו יכולת אנליטית חזקה מאוד, וגם יכולת מולדת להיות יועץ אירגוני טוב. על פי השם, הוא גם איש חברה מצוין, שצריך קודם כל לעשות שלום עם העומק שלו, שסמלו על פי הקבלה הוא הירח”.

הבעיה של קרית-גת, אם כן, היא לא שמו הפרטי של העומד בראשה. “תנו לו לנהל את העיר”, אומר פריגן ומוסיף “קרית גת היתה אחת מחמשת סרני פלישתים. התיקון הקבלי לאיזור הזה צריך להיעשות באמצעות הגברת המוסריות של תושביו, כי כיום יש שם שקע ברומטרי רוחני, שחייבים לטפל בו”.

מהנוער העובד ל”אור שמח”

כדי שהבריות לא יצטרכו לתהות יותר מדי על פשר שמותיהם, ולהלאות את מוחם איזה שם לבחור לצאצאיהם, כתב פריגן ספר חדש, “שם עם מזל”, ובו עולם שלם של תובנות הנוגעות לשמו של היילוד ולתאריך לידתו. מי שמתעניין או מאמין במשמעויות שמאחורי האותיות, המספרים והמזלות, יוכל למצוא בספר חיבורים רוחניים לצירופי אותיות שונים, ולנטיות הלב של נושאי שמות כאלה או אחרים.

רזיאל פריגן נולד ברבאט שבמרוקו כתאודור אפרגן, ובקיצור תיאו, “אבל את לא צריכה להציג אותי כמרוקאי סכין”, הוא מחייך. עד גיל 16 הוא נשא בגאון את שם הולדתו וגם זכה לכינוי המתבקש “הרצל”. אחרי שעלו ארצה בהיותו עדיין פעוט, השתקעו הוריו בראשון לציון. תאודור הצעיר למד בבית ספר, הלך לסניף הנוער העובד והלומד ואף הדריך חניכים. “אבי היה חשב בחברת תרופות, והורי קיוו שאלמד ואהיה רופא”.

אבל פריגן הצעיר לא התחשב בתקוות הללו, ובגיל 16 הוא החל להיסחף לכיוון אחר. וזה היה בסוף שנות השבעים, כשכל מיני מפורסמים כמו הזמר פופיק ארנון, האמן איקה ישראלי, הבדרן אורי זוהר וקבוצה גדולה של טייסים, ראו את האור וחזרו בתשובה. היו אלה גם ימים היפים של אירגונים וכתות כמו EST, אימן, הארי קרישנה ודומיהם. “אני, מספר פריגן שהייתי טיפוס לירי, משוחרר, חיפשתי גם משהו. קראנו את שירי יונתן רטוש, נתן יונתן, דליה רביקוביץ’, והיה לי חלום שיום אחד גם ספריי יימכרו בסטימצקי. אפילו היה לי שם ספרותי, רז בן צרויה, וכמה שירים שלי התפרסמו במגזין “מוניטין”.

מפה לשם, הוא הגיע לישיבת “אור שמח” שבירושלים, וסוף דבר החליט לחזור בתשובה “התייעצתי ברב יעקב-ישראל קנייבסקי איזה שם כדאי לי לאמץ, הוא הציע רזיאל, וכך היה. למעשה, במשך תקופה ארוכה קראתי לעצמי רז, אבל עם הזמן אימצתי את רזיאל. לצבא לא הלכתי מטעמים פציפיסטיים אולי אחת הסיבות שהלכתי לישיבה היתה, שלא רציתי לשרת בצה”ל.  ומכיוון שבחר במסלול שבחר, הוא התפרנס כמו שאר האברכים ולמד בכוללים ובישיבות, בגיל 20 הוא נישא בשידוך לדליה, צעירה ממשפחה חרדית בירושלים, ונולדו להם שמונה ילדים, שהגדול שבהם הוא כיום בן עשרים, והקטן בן חמש. את הידע שלו בבחירת שמות, יישם רק על שני הילדים הקטנים.

בחיתוך דיבור צברי, תוסס ותזזיתי משהו, הוא מסביר: “לגדול מבין הילדים הקטנים קראתי אביעד, שזה צירוף של אבישי ועדיאל, לקטן קוראים בנציון – יוסף, שהם כינויים בקבלה לספירת היסוד ששולטת ביום שישי, שבו נולד, שימי לב, שגם אם מקצרים את השם לבנצי, הוא עדיין כולל את האותיות הראשונות של שני השמות”.

“אחרי שלמדתי כי רזיאל הוא המלאך שעל פי הקבלה ליווה את האדם לבנות עולם מקביל לגן העדן – הבנתי את המסר שבשמי. למרות זאת, אם הייתי צריך  לבחור לעצמי שם כיום, הוא היה שונה לחלוטין. אבל מכיוון שההשגחה בנתה לי שם, אין לי כוונה לשנות אותו שוב”.

“כי רזיאל זה כבר אייטם, ושינוי עלול להרוס את מפעל חיי. חוץ מזה, אני הרי נגד שינוי שמות. הכרתי מטפלת רוחנית שבינתיים נפטרה, שהתפארה בפני ששינתה ל-12 אלף איש את השם, כי זה נתן לה כנראה שליטה בבני אדם. אלא שפטור בלא כלום אי אפשר, ולכן אני עומד לכתוב רומן שגיבורו יהיה ההשלמה של מה שחסר לי”.

“הודוויה (יש להגות את הו’ כמו במילה רוויה, ג.ג.). זהו שם המסמל תודעה חדשה של כאן ועכשיו, של רוחניות בצד מעשיות.

האדם המשמעותי ביותר בחייו, מגלה פריגן, היה האדמו”ר המנוח מפיטסבורג, רבי אברהם אבא לייפר, שהוא אביו של האדמו”ר הנוכחי. אחרי שהתגלגל לחצר החסידית הקטנה הזו, הוא התקרב מאוד לאדמו”ר המנוח, ובתקופה האחרונה לחייו, כך הוא מספר, היה איש יחסי הציבור שלו.

“באותה תקופה התרומות לישיבה גדלו באלפי אחוזים. אני הייתי המוציא והמביא, והייתי מסביר לאנשים מה ה’רבה’ אומר. שמעתי אותו מציע תרופות סבתא, שנשמעו כמו לקוחות מספר סיני, אבל זה עבד! ואני, שבאתי מהחינוך הליטאי הספקני, שלא מכיר ביכולות של המקובלים למיניהם, ראיתי שזה עובד, והבנתי שיש כאן מומנטום פסיכולוגי היפנוטי. את המסר הטיפולי הזה ניסיתי להעביר בספרי”.

אחרי שה’רבה’ נפטר חיפש פריגן כיוונים נוספים, והחל לעסוק גם הוא בייעוץ ברוח הקבלה. “התחלתי לפעול ברמת גן ובקרית אונו, שם הקמתי עם שותפים נוספים את אירגון “שמיים חדשים”. הרעיון היה להקים קהילה הבנויה על שיח, ושחבריה קובעים לעצמם את דרך ההתפתחות של הקבוצה. יש בה אנשים ברמה סוציו-אקונומית בינונית ומעלה מכל גווני הקשת, ברובם ממרכז המפה הישראלית, וזהו ניסיון מעניין בדוק את יכולתו של הפרט להשפיע על הקהילה. באותו תקופה הוצאתי את הסטיקר המפורסם “אדם לאדם אדם”. הסטיקר הודפס מיד באלפיים עותקים, ואלף מהם הופצו בניו-יורק.

המפגשים של קהילת “שמיים חדשים” כללו גם הרצאות של פריגן בנושאי אנומסטיקה (- פירוש שמות). “לא להתבלבל עם נומרולוגיה”, מזהיר פריגן בהומור, “האנומסטיקה היא התורה שבאמצעותה ניתן לבחון איך שם האדם משפיע על עתידו ומהותו, כמפתח להתפתחות עצמית. אורית בן דרור, בחורה חילונית והשותפה שלי באירגון הקבוצה, תמצתה את ההרצאות הרבות שנתתי במהלך מפגשי הקבוצה, וכך נולד הרעיון לספר. הגעתי למסקנה שאתה לא יכול לדבר אל אנשים ולהסביר להם מושגים בקבלה ובמסורת, בשפה של ימי הביניים, ולכן החלטתי שצריך לפנות אליהם בשפה עכשווית ובגובה העיניים. צריך לזה המון אומץ, כי הקבוצה שממנה אני בא היא סגורה ומסתגרת מפני הסביבה. אני יושב על התפר שבין חרדיות וסגירות מחשבתית, לבין הכמיהה של הציבור החילוני ליהדות אחרת”. הספר, מעיד הנחתום על עיסתו, עתיד למלא את הצורך ברוחניות ישראלית עכשווית, תוך שהוא נשען על מקורות יהודיים. “אני מדלג על הוויכוח הציבורי ומתכנס לנקודות ההשקה ששבציבוריות הישראלית. אני לא נבהל מילונים, וגם לא מקהלות יהודיות בחו”ל. את אחד הכנסים הגדולים של שמים חדשים אירגנו בלאס ווגאס בשבת, לצלילי ה’סלוט מאשינס’, עם 240 חבר’ה שהתכנסו כדי לשמוע הרצאות בנושאי רוחניות, קבלה ומיסטיקה. אנחנו פעילים גם בניו יורק, לוס אנג’לס ומיאמי.

פריגן הספיק להופיע בתוכניות העוסקות במיסטיקה בטלוויזיה וברדיו, כמו “אולפן לילה”, “אמצע הדרך” ואחרות, ולדבריו הוא נותן ייעוץ לאלפי מאזינים, הוא לא למד לימודים אקדמים מסודרים, אבל הוא מרבה לנסוע בעולם וללמוד תורות חדשות – מהמאגיה במסורות הדרום אמק=ריקאיות. הזן מבית מדרשו של הדוקטור סוזוקי, ועד הבודהיזם והאושו.

“יש לי השכלה תורנית רחבה, אבל המזג הסוער שלי לא הותיר במקום להתחמקות מתשובות, שאותו לא תמיד קיבלתי במקום שציפיתי להן. התואר היחיד שיש לי הוא מתהדר בהומור, “זה הידע האמיתי”. רזיאל פריגן זה התואר.

“לא, אבל היות שהייתי נוכח במפגשים הדרמטיים שבין רב לתלמיד, למדתי מהם את הבסיס לקשר הטיפולי ולהשפעה הרבה שיש למנהיג רוחני על הבריות”.

למה שאדם הגיוני יאמין בקבלה, תורה שאין לה כל הוכחות מדעיות?

“המקובלים הצליחו לקלוט את התוכנה האלוקית, ובכך קיבלו את היכולת להגביר את האושר של בני האדם”.

נשאל שוב. איך אדם הגיוני יכול להאמין בצירופים מאגיים של אותיות? הרי יש בסך הכל 22 אותיות, אז סביר שיהיו מהם צירופים מצירופים שונים. איך אלה יכולים להשפיע על גורלו של אדם?

“מדע האותיות הקטנות מסוגל ל’פרמט’ מחדש את התודעה. זה לא רק 22 אותיות, אלא גם שבעת ימי השבוע, ו-30 ימי החודש שבהם נולדים אנשים. כל אלה קשורים זה בזה, אז תחשבי לבד כמה מיליוני צירופים אפשר לבנות מזה. מדובר בתודעות מאוד רחבות שתופסות את כלל ההוויה, במיינסטרים של היהדות הקבלית. אני מאמין שלכל אות ואות יש משמעויות עמוקות, וצרופי המשמעויות הללו הם שעשויים ליצור עבור נושא שם מסויים עולם הרמוני של הצלחה ואהבה”.

לא תכחיש ש-12 המזלות שמופיעים בשער הספר שלך, מעוצבים בהומור, ויונקים למעשה מהמסורת הנוצרית,

“זה נכון אבל המזלות הם ראשית כל תודעות רוחניות, שעובדי כוכבים ומזלות הורידו לתודעות נמוכות. כדאי לדעת שהמקובלים שייכו את המזלות לראשי 12 השבטים. תביני שבתחילה כתבי המקובלים היו מבחינתי קבצים סגורים, ואני הייתי מעין האקר שפרץ אליהם כדי להבין. אבל כאמור, אני לא מסתפק רק בקבלה, ולכן יצרתי בספר שלי פס רוחב שמחזיק שש עד שבע תורות בו זמנית”.

 תוך כדי הליכה ברחוב רוגוזין באשדוד, פנו אל פריגן כמה אנשים וביקשו ברכה, נדבה. הפניות יש לו, שיעשעו את בעל הדבר. “הייתי כבר על הנתיב ליהפך ל’באבא’ הוא מספר. “אבל עשיתי פניית פרסה בדקה ה-90. הרב איפרגן מנתיבות הציע לי לחזור ולהיות איפרגן, כשם משפחתי המקורי. אנחנו משתייכים לאותה שושלת, שאותה ייסד אחד מאבות המשפחה לפני 490 שנה. אבל אני לא שייך למקום הזה של ה’באבות’, מוותר על העושר הרב והכוחניות הכרוכים בעיסוק הזה, ומעדיף את האמת הפשוטה של לקום בבוקר לעולם תרבותי, אוהב וקדוש יותר.

ועכשיו לספר הבא?

“הספר הבא”, הוא מחייך, “יעסוק בזיווגים ובזויות, וינסה להסביר איך ייראו חייו של אדם במחיצתם של בני זוג מסוגים שונים.